חד קרן על פי הגדרה מילונית: “יצור שמקורו באגדות, ונחשב לבעל תכונות קסומות ואציליות”. אם נתרגם את המונח המיתולוגי הזה לעולם הכדורסל, קווין דוראנט לחלוטין עונה על ההגדרה. הוא יודע לקלוע מכל מקום במגרש, הוא גבוה, חזק יותר ממה שנראה, חבר לא רע לקבוצה ובסך הכל כזה שאם יש לך קבוצת NBA, אתה רוצה לראות שכמותו מפזז על הפרקט עבורך.
הבעיה הגדולה היא שחדי קרן יש רק באגדות, וקווין דוראנט, על כל מעלותיו הכתובות לעיל, הוא שחקן בן 34 שנוטה להיפצע לעיתים קרובות, לא תמיד מסתדר עם שיטות המשחק של מאמניו ובעל דעות נחרצות לגבי כך אם זה לא לרוחו, ובמקומות מסוימים בארצות הברית (אוקלהומה סיטי למשל), עדיין מנסים לנער את האבק שהוא השאיר כשרץ משם למחוזות נעימים יותר, שקל יותר לאסוף בהם טבעת.
לאקס הטרי של ברוקלין נטס יש כבר שתי אליפויות NBA, שני תארי MVP של סדרת הגמר ובניגוד מוחלט לחבריו לקבוצה, הוא כבר טעם את טעם הניצחון על הבמה הכי גדולה שאפשר. כעת, הוא מגיע למועדון שחווה רק לפני שנתיים מפלה כואבת בדיוק על אותה במה, לא נוהג לבקר שם באופן קבוע ובכלל, עוד לא חווה אף לא מצעד אליפות אחד בכל 55 שנות קיומו של המועדון. אז הבחור הזה, שבורח כשהדברים מסתבכים, שלא מפחד לקום וללכת אם הסיטואציה קצת לא לרוחו, שלא בדיוק נמצא בזמינות גבוהה בשנים האחרונות ( מגיע לסאנס פצוע), זה הבחור שפיניקס בונה עליו שיסחוב אותה לארץ המובטחת? אוקיי.
מאט אישבייה, הגיע עם רצון לעבוד לסאנס. הבעלים החדש בפיניקס עשה את הונו במשכנתאות ולכן מבין דבר או שניים בסיכונים, אך הפעם ההימור הגדול שעשה על דוראנט עלול להתרסק לו בצורה שהוא לא רגיל מעסקיו. מאז גמר ה-NBA בשנת 2021, דברים החלו להיסדק בסאנס. דיאנדרה אייטון הודה שהוא מעדיף לשחק בסוני מאשר לעבוד על הפרקט, מונטי וויליאמס איבד בו אמון והשניים נכסנו לעימותים, וכעת נראה שהיחסים הקרירים ביניהם עדיין מעיבים על חדר ההלבשה.
גם כריס פול נפל בסטטיסטיקה, כשגילו המתקדם (בן 38 במאי) הדביק את הפער ממנו, ומעבר לבעיית הפציעות שרודפת אותו ללא הפסקה, כבר פשוט לא מדובר באותו שחקן. הבעיה הגדולה מתחילה עם דווין בוקר, שכל מי שמכיר את הקבוצה יודע שהיא שייכת לו באופן בלעדי. גם פול שהגיע אחרי עונה נהדרת למועדון ידע שהוא בא על מנת לעזור לבוקר לעשות קפיצת מדרגה, וזה להגנתו של הרכז, הצליח בהחלט.
השאלה המשמעותית ביותר היא האם בוקר יצליח לפנות מקום למטאור שמגיע מברוקלין, והתשובה היא ככל הנראה, לא. מהרגע שנכנס לליגה הגארד המוכשר היה מי שלבש את המכנסיים בקבוצה, אך כעת דוראנט עלול להעיב על ההיררכיה שהייתה מאוד ברורה עד כה באריזונה, ואף ניתן להניח כי בהיעדרות ניצחונות והישגים, מערכת היחסים הזו עלולה להתרסק בצורה מהירה וחדה, שתוביל לכך שהסאנס ישארו עם דוראנט המזדקן, ובמקסימום עם בוקר, שיחפש את דרכו החוצה למרות חוזה המקסימום עליו הוא חתום מהקיץ האחרון.
אין מה לעשות. כששחקן כמו קווין דוראנט פנוי, אתה כבעלים, כבעל השפעה, אמור לעשות כל מה שאתה יכול כדי להנחית אותו. כי המשוואה היא יחסית פשוטה: קווין דוראנט שווה אליפויות. אבל הפורוורד המדהים עלול להיות שווה גם הרס טוטאלי של ההיררכיה בקבוצה, סיום קריירה עגום לכריס פול שעלול לעלות להר ראשמור של שחקנים אדירים שסיימו ללא טבעת, והכי חמור? גם דווין בוקר יכול להחליט שלא מתאים לו, ולחפש מקום שיהיה לו יותר נעים לכדרר עבורו.
דוראנט עצמו כמובן, גם כבר לא ילד וכאמור חגג 34 בספטמבר האחרון, כשלחוזה שלו נותרו שלוש עונות, ללא אופציית יציאה. החוזה שנחתם בברוקלין מנע את מעברו של קיידי בקיץ, אך הגעת הבעלים החדש לפיניקס, הרצון של הקבוצה לרענן את השורות לקראת הפלייאוף הקרב ובא והצורך של השחקן במעבר לסיטואציה שתקל לו על החיים, הפכו את הכל לאפשרי.
אחד הפורוורדים המוכשרים בהיסטוריה כבר חירב קבוצות, ובנה קבוצות ויכול להיות שאם הוא מידה אחת פחות בנעליים שום דבר מזה לא קורה, אבל עכשיו חובת ההוכחה היא עליו, להראות שהוא לא ירסק את פיניקס, כפי שריסק את ברוקלין ואוקלהומה סיטי ולהגיע לקו הסיום של הקריירה קצת פחות מאוס ועם פחות אנטי לגבי האופי שלו, שכן את הכינוי הלא נעים, “קאפקייק”, הוא הרוויח תודות לכך שנחשב לשחקן רך, וגם הבחירות שעד כה עשה בקריירה, לא תורמות לתדמית שיצר לעצמו, כאחד שמתרחק מקושי.
הכתוב הינו טור דעה.