אני מאמין לו. באמת ובתמים. מאמין למבט הביישני והצנוע. מספיקה לי תמונה אחת של בני בן זקן לבוש בטרנינג, אוסף קונוסים ומקמץ בחיוכים בשביל להאמין לו. הוא בא לעבוד. למרות הרעש סביב המינוי, למרות הקריאות מהקהל, למרות העטים השלופים שרק מחכים לטעות שתצית את הקשר הספק תלוי ספק גאוני עם הבעלים. אוהדי בית"ר, תקשיבו טוב, יש לכם את האיש הכי נכון על הקווים מאז סלובדן דראפיץ'. בעצם, תרשו לי להגזים, בני בן זקן גם עלול להביא אליפות, דראפיץ'? מקבל שלוש בראש ממכבי תל אביב במאבק על מקום בפלייאוף העליון.
אז מה בעצם רוצים אוהדי בית"ר מהמאמן שלהם? לבני בן זקן 69 אחוזי הצלחה עם בית"ר ירושלים העונה, לברק בכר, לצורך השוואה, 71 אחוזים ויכולת לא משכנעת במחזורים האחרונים. לא נתון שמעניין כל כך את האוהדים בצהוב – שחור שמתעקשים לרוץ לאליפות בתחושת החמצה לא ברורה.
וזה נכון, המאמן הצעיר הגיע לאחר חודש לא משמעותי במיוחד מהפועל עפולה המנומנמת היישר לקלחת הכי רותחת במזרח התיכון. אבל רגע לפני החוויה הקצרה בעמק, לקח המאמן שאוהדי בית"ר כל כך אוהבים לא לאהוב, ירושלמית אחרת ואדומה בדמות הפועל קטמון ועשה איתה קסמים. זו אולי רק ליגה לאומית, אבל להגיע בדצמבר לקבוצה בשיפולי הטבלה ולהפוך אותה לסוס שחור שמסיים בפלייאוף העליון, זה משהו שאסור לטאטא מתחת ליציעים של טדי.
עם איזי שרצקי וקרית שמונה הספיק בן זקן להביא 6 נקודות ליגה ב-3 מחזורים, כשחיים סילבס, המאמן הנוכחי של שרצקי, היה שמח גם לחצי מזה בשלוש המחזורים האחרונים שלו בצפון. אז מה כל כך כואב לאוהדי בית"ר?
וככה בשקט בשקט, לאט ובזהירות מאבדים אוהדי בית"ר כיוון. מדברים על ניצוצות שאבדו ורצים לאליפות בכעס. זורקים לאוויר מילים כמו דיכאון, בלבול ואבדן זהות ומנצחים את הפועל חיפה בחוץ כל הדרך למקום הראשון. מתגעגעים לקבוצה שמחה בדרכם להפוך לקהל ממורמר על גבול הכפוי טובה ובלי ששמתם לב אוהדי בית"ר נשמעים כמו אוהדי הפועל תל אביב. אלו באדום שחוששים מסכנת עלייה מצד אחד ואלו בצהוב שחרדים מסכנת אליפות לא יפה מהצד השני. ובן זקן? בא לעבוד. באמת, אני מאמין לו. גם המספרים.
הכתוב הינו טור דעה