לא מגדלים גויאבות באיסלנד

באו לנו טוב. אותה חמישייה, בלי לחץ. משחקים כרגיל ומקריבים עבירות כדי לעצור מתפרצות. המסר? כאן אין סלים קלים.

רביב לימונד שוב נכנס למשחק עם אנרגיות ולמרות שנכנס כדי לעצור את סטפנסון, הוא מצא בכל הזדמנות את הדרך לטבעת ותרם 11 נקודות עד למחצית. ניסיון ראשון מוצלח של שיבק להרכיב את לימונד והלפרין ביחד, בוגרי נבחרת העתודה שלו, תרם לו 22 נקודות במחצית ו-30 נקודות במשחק מהעמדה הזו, דבר שלא היה לנו קודם.

הגאונים מאיסלנד מצאו יום לעבור לאזורית, ביום שאנחנו קולעים 7 מ-7 מהשלוש עד למחצית. אבל למזלם, הם לא נכנסו לחפירות לזמן רב. אמרתי 7 מ-7 במחצית, ובסך הכל 12 מ-20. קחו בחשבון ש-60 אחוז מטווח השלוש זה כמו 90 אחוז מהשדה.

רביב לימונד עולה לסל (איגוד הכדורסל)

האיסלנדים בלי סטפנסון, עם 10 אחוז מטווח השלוש, לא הפסיקו להפציץ. סטפנסון הוא השחקן היחידי שיכול היה לשחק בנבחרת שלנו, הוא הצליח לשמור את ההפרש על 14 נקודות בלבד במחצית.

אולי היה אפשר לבקש מפיב"א להזיז את קו העונשין לקו השלוש. אז היה אפשר לקלוע את זריקות העונשין מטווח השלוש, כי בקו העונשין קלענו ב-25 אחוז במחצית ו-36 אחוז בכל המשחק.

כדי שזה לא ייראה טוב מדי, ליאור אליהו החטיא דווקא את הזריקות שנכנסות לו בדרך כלל בעיניים עצומות. כנראה שבאיסלנד לא מגדלים גויאבות.

גל מקל. הנבחרת הפציצה מחוץ לקשת (איגוד הכדורסל)

דווקא ביום כזה צריך לחשוב על שני המשחקים נגד סרביה ומונטנגרו שיבואו ולהזכיר שהבעיות שאפיינו את הנבחרת – ריבאונד הגנה ואחוזי קליעה נמוכים מהקו – עדיין לא השתפרו והדבר האחרון שכבר פגע בנו בעבר – את המשחק צריך לסיים בהגנה כמו שהתחלנו אותו. התלהבות, הקרבה, כל כדור חשוב וכל עצירה יכולה לקבוע את העלייה לאליפות אירופה. המשחקים הקודמים בהם הפסדנו היו בדיוק בנקודות האלו ועם כל הכבוד האיסלנדים לא צריכים לקלוע נגדנו 83 נקודות.