קבוצה ללא הצדקה

אלעד בן טוב, הרצלייני בנשמה, נפרד ממכבי הרצליה שהוכיחה בפעם המי יודע כמה שהיא לא צריכה להיות בליגת העל. ככה זה כשאין (כמעט) אוהדים

בתור אוהד כדורגל מושבע ואדם שבילה את מרבית חייו הבוגרים בהרצליה, קצת עצוב לי היום, לאחר שמכבי הרצליה ירדה לליגה הלאומית. תמיד סימפטתי את הקבוצה החביבה מעיר הולדתי ובזמן שלא היה לי מה לעשות (אבל ממש) אפילו הלכתי למשחקים שלה.

אבל אם להיות לרגע אובייקטיביים, למכבי הרצליה אין זכות קיום בליגת העל. כהרצלייני, אני יכול להעיד שלקבוצה כמעט ואין אוהדים של ממש. בכלל, הרצליה השבעה שרוב תושביה הם במעמד סוציו אקונומי בינוני - גבוה, היא לא עיר של כדורגל.

הרצליה היא עיר לווין של תל אביב, וכמעט לכל תושב מקומי שאוהב כדורגל יש קבוצה משלו - והיא לא מכבי הרצליה. רוב ההרצליינים הם אוהדי מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים. למכבי הרצליה יש להם, במקרה הטוב, סימפטיה בלבד.

לא מזמן הייתי בבלומפילד במשחק תחתית קריטי בין הרצליה להפועל ת"א. בעוד שהאדומים הביאו רבבת אוהדים למשחק, היציע של הרצליה היה כמעט שומם, כשלא יותר מ-50 איש (ואני נדיב) הטריחו את עצמם למשחק גורלי של קבוצתם.

הנתון הזה אומר דרשני. אם אין יותר מ-50 אנשים שמוכנים לנסוע 15 קילומטר מהרצליה לבלומפילד, אין שום סיבה שלקבוצה יהיה ייצוג בליגת העל. זו גם הסיבה שהרצליה כמעט לא מנצחת בביתה. קצת קשה לנצח בבית כשאוהדי היריבה מהווים רוב מוחץ ביציעים.

שחקני הרצליה חוגגים לעייני יציעים ריקים, כרגיל (עדי בן ברון)

לעומת זאת, אפשר לראות קבוצות נהדרות שקיומן יוסיף המון צבע לליגת העל, כמו הפועל ב"ש, הפועל חיפה, הפועל ירושלים אחי נצרת וגם אשקלון - אלו קבוצות עם קהל חם ותומך שצריכות לשחק על הבמה המכובדת ביותר של הכדורגל הישראלי.

הכתוב הנו טור דעה