ארקדי, תילחם!

"מדוע חורגים מהכלל שאומר שכל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת? ישראל 2006 עדיין שמה סלקציה בשעריה. בעצב רב, אני חושבת שהרוסים הם המזרחיים החדשים"

מאז פריצתו של היהודי הטוב, ארקדי גאידמק, לחיינו לפני כארבעה חודשים, למדנו שני דברים: איך הוגים את שמו (ובאמת הגיע הזמן!) ומי היא מדינת ישראל בשנת 2006???

חוסר פירגון כבר מזמן הפך לאחד מאבני היסוד של ארצנו הנהדרת, ובין היתר העלינו על המוקד את הכדורגל הישראלי. שחקני הליגה הם חובבנים, המאמנים לא מסוגלים וכלל לא מוכשרים, המקצוענות נעדרת ממחוזותינו ועוד כהנה וכהנה טענות כנגד רמתו המאד נמוכה של הכדורגל הישראלי.

כמו בכל תחום אחר ברור שהמקור לבעיה, ולפיכך גם הפיתרון הוא כסף!!! כל תחום שיושקעו בו התקציבים המתאימים -יפרח, ולהיפך.

הנה, נוכחנו בחודשים האחרונים שכניסת הממון לכדורגל הזריקה זריקת מוטיבציה לשרירים של כל שחקני הליגה. פתאום כולם רצים על המגרש, נאבקים על כל כדור, נלחמים להבקיע ומוכנים לדמם רק כדי למשוך את תשומת לבם של בעלי המאה, הבוסים החדשים של הכדורגל הישראלי.

הישועה באה בדמותו של מי שכבר הגדרתי כיהודי טוב, ארקדי גאידמק. העובדה שרכש את בית"ר ירושלים, השקיע בה (וממשיך להשקיע) הון עתק, היא שעוררה ואף זעזעה את המערכת בליגה כולה.

אין עוררין על כך שלאחר בית"ר והפועל תל-אביב, נראה תקציבי ענק זורמים גם לקבוצות אחרות, תקציבים אשר השקעתם אמורה להביא לתוצאה אחת ויחידה: כדורגל איכותי ומעניין יותר.

מבחינתי, הפן המעניין יותר בדמותו של ארקדי גאידמק הוא לאו דווקא היותו 'גואל' הכדורגל הישראלי, אלא היותו סמל לישראל האחרת...זו שלאיש מאיתנו לא נעים להודות בקיומה.

היהודי הטוב. ארקדי גאידמק

את ארקדי אנחנו פוגשים בדרך כלל אחת לשבוע בטדי או במגרשי הקבוצות שמארחות את בית"ר ירושלים, אלא שאת מרבית זמנו בארצנו זבת החלב והדבש מעביר ארקדי בשיחות "נימוסין" עם אנשי היאחב"ל.

לצערי, או לשמחתי, אינני מכירה את גאידמק ואינני יודעת אודותיו ולו חצי דבר מעבר לכותרות בעיתונים באדיבותו של איש יחסי הציבור של משטרת ישראל.

כך או כך, אין בכוונתי לשמש סניגורית של ארקדי, אלא לומר קצת אמת על מדינת ישראל, עלינו. למרות תרומתו של גאידמק לכדורגל ישראלי, על אף תרומות כספיות לענפים נוספים (כאשר בחלק מן המקרים תרומתו כיסתה פער ובושה שהממשלה בעצמה יצרה) ובעיקר חרף זאת שאיש מאיתנו לא הכיר את גאידמק עד לפני מספר חודשים, ביקשנו להוקיעו.

בעוד כל פרט בחברה הישראלית יודע למשל מהו מקור כספה של משפחת אריסון (אוניות קזינו, להזכירכם), זוכה משפחה זו ללגיטימציה חברתית מלאה, לכבוד ולהוקרה ברחוב הישראלי.

לגבי הונו של גאידמק, איננו יודעים דבר ובכל זאת איננו מוכנים לקבלו. לא אותו ולא את כספו. אולי ביום מן הימים יתבררו דברים שיהיה בהם כדי לסגור ולמלא גם את פי שלי במים רבים, אבל עד אז כדאי לנו שננהג כיהודים!.

תורם לכולם. גאידמק

אם בידי משטרת ישראל קיימות ראיות לכאורה או חשדות שניתן לבססם, עליה לנקוט בכל צעד כדי למצות את הדין עם מי שסרחו והפרו את החוק. מדוע כשמדובר בגאידמק אנו מוכנים לדחות את הכלל המשפטי הנוהג במשטר הדמוקרטי בישראל?

האם קיומו של גאידמק מבטל את נכונות הכלל: "כל אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת"? מאיפה משטרת ישראל וכלי התקשורת שואבים את החוצפה להעמיד אדם לדין, לשפוט אותו ולגזור את דינו וכל זאת ללא הליך משפטי מבוסס והוגן, מהיכן???

לצערי, אין בידי תשובה לשאלה זו, כמו גם לשאלות נוספות שקשורות באיש המיסתורין של בית"ר ירושלים, אך מסקנה אחת ברורה יש לי: מדינת ישראל בשנת 2006 עדיין שמה סלקציה בשעריה. בעצב רב, אסיים ואומר כי נראה שהרוסים הם המזרחים החדשים. ולארקדי גאידמק אני מבקשת לומר, הילחם ארקדי, הילחם!