בתום שלושה חודשים של פגרה וציפייה יצאה לה סוף-סוף לדרך עונת 2017/18 בליגת העל. אחרי צמד מפגשי הקלאסיקו בין ריאל מדריד וברצלונה והפתיחה הנהדרת של הליגה האנגלית, פינו ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ופול פוגבה את הבמה למיכאל אוחנה, מנור סולומון ואלון תורג’מן – הכוכבים האמתיים של אוהדי הכדורגל בארץ הקודש.
ארבעת המשחקים שפתחו את העונה החדשה הזכירו למה אנחנו פשוט לא יכולים בלי ליגת העל שלנו וללא ספק עמדו בציפיות. האלופה הפועל באר שבע הופתעה בביתה מול העולה החדשה מעיר היהלומים, שהגיעה לטרנר מחוזקת בצבא הצהוב שהיה כל כך חסר בליגה הבכירה; הפועל חיפה עם ניר קלינגר על הקווים הציגה רוחות של שינוי עם מחצית שנייה נהדרת מול החבורה של יובל נעים; מנור סולומון סיפק עוד ביצוע מהפנט שנתן 1:2 דרמטי ללוזונים באשדוד וככל כנראה הקפיץ את סעיף השחרור שלו בעוד כמה עשרות אלפי שקלים; ואפילו ק”ש של חיים סילבס ביחד עם האקסית רעננה לא אכזבו והוכיחו שגם בנפרד הם מסוגלים להמשיך ולהציג את הכדורגל המשמים בליגה.
אם הכל ימשיך לפי התוכנית, מכבי חיפה ככל הנראה תרשום הופעה מרשימה מול בני יהודה שבוודאי תכניס את הקהל הירוק לאופוריה, עד הפיאסקו הצפוי מול החבורה של ברק בכר במחזור השני, הפועל עכו ובני סכנין יילחמו על התור ברשות לבקרת תקציבים לפני המפגש על הדשא בצפון ובית”ר ירושלים ומכבי תל אביב שסיפקו מספר מפגשים מרתקים אשתקד, יפתחו את העונה החדשה באמת.
כמובן שכיאה לכדורגל הישראלי אי אפשר לפתוח עונה ללא מחדל כזה או אחר, כשהפעם היו אלה משטחי הדשא בנתניה ואשדוד שהגיעו לא מוכנים למחזור הבכורה והציגו לוק חיוור ומלא בורות ונקבים. חבל מאוד שדווקא לאחר מתיחת הפנים בכל נושא המתקנים והעובדה שמרבית האצטדיונים בליגה הבכירה מספקים חווית צפייה ראויה עבור האוהד הישראלי, דווקא המשטח הירוק מקשה על השחקנים לממש את מלוא הפוטנציאל.
הכתוב הינו טור דעה