צריך ללמוד מארבייטמן

הפועל באר שבע של העונה היא קבוצה שונה בעיקר בצד המנטאלי. סגל השחקנים שלה אמנם טוב ועמוק יותר מהשנים האחרונות אבל למרות זאת נראה שהיא מסוגלת להיאבק מול מכבי תל אביב בעיקר בגלל החוסן שלה לנצח גם משחקים בהם היא פחות טובה ולא מביאה לידי ביטוי את האיכויות שלה.

בשנים האחרונות היא כמעט הייתה שם. נגעה בבאר וסירבה לשתות. עוד משחק עונה בבלומפילד, טעות שיפוט כזו או אחרת וגם נפילה במשחקים מול הקבוצות "הקטנות" שנלחמות בתחתית מנעו את שחזור ההיסטוריה בדרום אחרי 40 שנה.

העונה אמנם היא עדיין לא ניצחה את מכבי ת"א אבל מאבק האליפות יקום וייפול על משחקים כמו זה מול הפועל חיפה, בהם הקבוצה היריבה מגיעה לסגור משחק עם שלושה בלמים וקשרים נסוגים שמחכים לשריקת הסיום עוד לפני ההגעה לצומת להבים, משחקים בהם ב"ש נאבקת בשיניים ובכל זאת מנצחת.

שחקני הפועל ב"ש באימון. בשלים יותר, בעיקר מנטאלית (מרטין גוטדאמק)

אז נכון. יש ארבעה משחקי עונה בשנה אבל רק 24 נקודות (12 אם מנצחים בכולם ו-12 פחות ליריבה אם היא מפסידה בכולם), אבל במשחקים האחרים יש 96 נקודות לקחת. תעשו את החשבון בעצמכם.

שש שנים אני מסקר ועוקב מקרוב אחר הקבוצה הדרומית ביותר בישראל ובכל שנה באר שבע עושה קפיצת מדרגה נוספת. פעם זה בצד הניהולי, לאחר מכן במקצועי, ועכשיו, גם בפן המנטאלי. ומגיעה מילה טובה גם לאיתן עזריה על התרומה שלו בנושא הזה.

תשעה חודשים לא מצא שלומי ארבייטמן את הרשת. נתונים מזעזעים לחלוץ שנמדד על כיבוש שערים ומספרים ואם הוא לא מצליח לספק אותם, לרוב זוכה לביקורות, מאבד את הביטחון העצמי ומשוחרר מהקבוצה.

שלומי ארבייטמן חוגג. אם יש "מגיע", אז מגיע לו (יניב גונן)

אבל ארבייטמן הוא לא כזה. איבד את המקום בהרכב? לא נורא. נכנס לעשר הדקות האחרונות? ימשיך להתאמן בצורה טובה ויחכה להזדמנות שלו. קורא בתקשורת שרוצים אותו במקום אחר? מבהיר לכולם שהוא לא עוזב. נלחם, מגביר את הקצב ומצליח.

לא לחינם אמרו בבאר שבע שאם יש "מגיע" בכדורגל אז הכי מגיע לשלומי ארבייטמן להבקיע שער שידברו עליו בכל העולם. הכי מגיע לשחקן ובעיקר לאדם שלא מוותר לעצמו, מוסיף לעצמו אימונים אישיים כדי להשתפר. הכי מגיע לו להיות במרכז העניינים.

Coach tell me no nervous  (הטעות במקור), אכן בלי לחץ וזה הגיע. ועוד איך הגיע. 

הכתוב הינו טור דעה