אני המלך לואיס הראשון

מוצאי שבת, השעה 23:00, נבחרת ישראל מדהימה את היקום בניצחון על נבחרת קרואטיה. לואיס פרננדז מכנס מסיבת עיתונאים חגיגית. הוא מבקש מהמתורגמן שלו לחלק להם סוכריות על מקל.

"בונסואה חברים וחברות", הוא אומר, "שלום לכם. מה קרה, הא? אתם נראים לי עצובים. חיוורים. איפה השמן הגאון? זה שיודע יותר טוב ממני איך לאמן. נסע לראות שחקנים זרים בחו"ל? מצחיק הא? נכון שאני נורא מצחיק? אתם יודעים מה? מרד (שזה חרא בצרפתית, אם לא ידעתם). מרד על כולכם. איך הסוכריות? חמוצות?".

"הגיעו הזמן שתבינו שאני המלך. המלך לואיס הראשון. אין עלי ואין כמוני. כשיחזור יוסי להרכב, ננצח גם את ספרד. בסוף גם תבינו איך בוחרים שחקנים לנבחרת. למשחק נגד יוון אני מזמין את אבי עג'מי. קיבלתי עליו דיווח מצויין. הוא הכוכב של בית"ר זרנוגה, שמובילה עכשיו את ליגה ג' מחוז הגליל המערבי, ובמשחק האחרון הכניס גול אקסטרא אורדינר. אני בונה עליו נגד יוון. על ורמוט אני מוותר. סתם שחקן. אני מעדיף את שפיגלר קשר ימני ושפיגל חלוץ. שניהם מדברים צרפתית. אנשי תרבות. לא בהמות מזרח-תיכוניות כמוכם".

פרננדז. המלך לואיס הראשון? (רועי גלדסטון)

מוצאי-שבת, השעה 23:00, קרואטיה מביסה את ישראל. לואיס פרננדז מבטל את מסיבת העיתונאים. דובר ההתאחדות מודיע שהמאמן טס לחו"ל לראות שחקנים ישראלים.

מאוחר יותר יתברר שנפלה טעות בתרגום. הוא טס לגליל לראות את עג'מי משחק. לואיס בונה על עג'מי. אין ברירה. יוסי פצוע ושפיגלר לא עונה לטלפון. השמן שוב מסתלבט עליו בטלוויזיה. לואיס מבקש למסור שמרד (שזה חרא בצרפתית), מרד עליו ועל כולנו.

או שאולי בכלל קרואטיה תביא אותנו? (רועי גלדסטון)

מוצאי שבת, השעה 23:00. אני לא באמת יודע מה תהיה התוצאה ברמת גן. אני רק יודע שלנבחרת שלנו יש מאמן שנורא קל ואפילו כיף לצחוק עליו. בעיקר שלא באמת מבינים שהאיש והסוכרייה צוחק בעצם עלינו, על כולנו. וזה מרד. באמת מרד.