חוזרים לסורם

בשבועות הקרובים ניווכח מקרוב בחולשתו הבסיסית של האדם. נכון, זו הציניות בהתגלמותה, אבל נראה שהרגע שבו יצא צום יום הכיפורים הוא גם תחילת הספירה לאחור, עד הרגע שבו ישכחו כל הסליחות, עד שכל ההבטחות יפוגו, עד שהתענית תתגלה במלוא מערומיה.

הלוואי ואתבדה, אבל נדמה לי שכבר בשבת הבאה, עם חזרתה של ליגת העל מהפגרה הקצרצרה, נוכל להבחין בכך במגרשי הכדורגל בארץ, אולי עוד לפני כן. הרי באמצע השבוע יש מחזור של גביע הטוטו.

אמנם, את תהליך הכפירה שעומד להתרחש במהותו האמיתית של יום כיפור אפשר למצוא בכל מקום, אך הזירות האלה במיוחד מנקזות לתוכן את כל האגרסיות, כל התוקפנות, כל התסכולים והמרירויות היומיומיים, כל החרא הפרטי של הרבה מאוד אנשים שצמו ביום כיפור, שהלכו לבית-הכנסת, ואולי אפילו ביקשו מאנשים סליחות, ולכן זה מעניין.

הרי הקללות לא עומדות להיעלם מהמגרשים, אפילו לא לשנייה. גם לא האלימות והגזענות, דבר לא עומד להשתנות. אוהדי בית"ר ירושלים, למשל, שרבים מהם מזוהים עם הדת והמסורתיות, יוסיפו לקלל שחקנים על רקע דתם, מוצאם או צבע עורם. ספק אם אלה שעושים זאת מבינים את הסתירה הגלומה בין התנהגותם המחפירה במגרשים לבין השמירה האדוקה על קדושת יום כיפור.

אוהדי הפועל ת"א מתעמתים עם המאבטחים. גם בכדורסל זה קורה (משה חרמון)

דוגמא נוספת היא אוהדי מכבי ת"א, שימהרו לסרוח עוד הרבה לפני הדרבי הבא והמפגש המחודש עם יקירם, סלים טועמה. לא יהיה זה מופרך לנחש שישובו במהרה לנהום כמו קופים לעבר כדורגלנים שחורים שיבקרו אצלם. ואני תוהה מה יקרה בב"ש במקרה שהקבוצה של קלינגר תקלע לרצף של שניים-שלושה הפסדים. האם בזמן שיורידו את המאמן מהכביש יזכרו האוהדים את יום כיפור שעבר? את הסליחות שביקשו?

ובכלל, האם האיומים על המאמנים ייפסקו, האם לא נשמע עוד איחולי מוות לשחקנים מהקבוצה היריבה? האם לא נראה יותר קטטות ביציעים? השלכת חפצים למגרש? שופטים יוצאים בליווי משטרתי?

גם לגבי הכדורגלנים עצמם אני תוהה, האם הם יפסיקו לגדף ולירוק ולהיכנס ברגליים כדי לשבור? להתעמת עם הקהל, להתחזות ברחבה ולבזבז זמן על רכילויות זולות; לנקר עיניים ולהתרברב ולהדליף על חבריהם? והאם המאמנים ובעלי הקבוצות ואנשי ההתאחדות לכדורגל יתחילו סוף-סוף לשמש דוגמא? כנראה שלא.

נכון, לא כולם כאלה, לא מבין האוהדים ולא מבין השחקנים, המאמנים והמנהלים. אבל גם לא מדובר בקומץ. ומספיק שיש ציבור גדול יחסית שצם ביום כיפור, הלך לבית-כנסת ומיד התנהג בהתכחשות מוחלטת לכך, כדי להוריד את המועד הכה ייחודי הזה לזנות. כדי להפוך אותו ליום אחד בשנה המצדיק ומכשיר 364 ימים של חטאים ואותם לעדר של צבועים ומתחסדים. מצד שני, גם הטור הזה מתחסד. אז כנראה שפשוט יש בזה משהו מאוד טבעי, מאוד אנושי. ומאוד מאוד מגוחך.

הכתוב הינו טור דעה