מכבי ת"א היא בטח לא הקבוצה המושלמת של אירופה. הרכזים שלה לא תמיד מסונכרנים זה עם זה ולא ממש ברור מי הרכז הראשון ומי השני, אף שאנדרו ויזנייבסקי הוא היחיד בקבוצה שפתח בחמישייה בכל המשחקים.
יש לה פאוור פורוורד בשם סטפון לאזמה, שבכל פעם שהוא מקבל כדור בהתקפה וצריך לעשות תנועה לסל או לכדרר, אפשר כבר לרדת להגנה, כי הכדור הזה יילך לאיבוד ברוב המקרים.
היא לא הכי גבוהה, גם לא הכי מאסיבית ואין לה יותר מאשר שחקן וחצי מקומיים שמשחקים על אמת ולא בערך, מבחינת דקות משחק. אבל לצד כל אלה יש לה שני דברים שאי אפשר לקחת ממנה: אופי קשוח והגנה חזקה, שבאים לביטוי לכל אורך העונה ובמיוחד בשבועות האחרונים.
 |
| אנדרסון. השחקן המצטיין של מכבי ת"א בשלב 16 האחרונות (אמיר לוי) |
|
גם בערב התקפי לא טוב, שכלל על הדרך שיפוט רע, כדורסל מרגיז ויריבה לא מגובשת ברצונותיה, מכבי הצליחה לצאת בשלום עם יתרון שיכול לשחק תפקיד חשוב לקראת הגומלין בעוד שבועיים.
המשחק הזה נמשך נצח, כך עשה רושם, ולמכבי ת"א יש יותר נחישות ורצון לעמוד על הרגליים לפני שהיא נופלת. ולא רק מאפס פילזן, אלא מהרבה מאוד קבוצות אחרות ביורוליג.
היכולת של בלות'נטל (ברוך שובה של הידית במאני טיים), פרקינס ופישר להיכנס לקצב ולהתעלות ברבע האחרון, בערב שבו אף אחד מהם לא בלט במיוחד עד לאותה נקודה, ולהתייצב ליד מיסטר MVP של הטופ 16, אלן אנדרסון, עשתה את ההבדל מול פילזן.
 |
| דייויד בלות´נטל. הידית של המאני טיים חזרה (אמיר לוי) |
|
אצל הטורקים, מרוב שחקנים בעלי שם, המאמן לא מוצא את החמישייה הנכונה לשחק איתה ברגעים הנכונים וקשה להצביע על עקביות ברצונות שלהם על המגרש. במקום לשחק פנימה ככל היותר, הטורקים בחרו לזרוק מבחוץ ולהישען על אחוזי קליעה בעובי ובחוזק של קש.
שמירת הביתיות נמשכת בבית הזה, אבל ככל שהזמן עובר הלחץ על הקבוצות הביתיות במשחקים הבאים ילך וייגדל. עדיין, מומלץ לזכור שהמטרה בבית הזה היא לא רק לעלות, אלא לסיים במקום הראשון, היות שהקבוצה מהמקום השני מיועדת לשחק, כמעט בוודאות, נגד ברצלונה, שהיא קרוב לוודאי הקבוצה הטובה באירופה. עכשיו, כשריאל במאזן שלילי, צריך להמשיך ולהאמין.