על סמך המחצית הראשונה, להפועל ירושלים עוד יהיה מה למכור העונה מול מכבי ת"א. על סמך המחצית השנייה, כנראה שלא כל כך. אבל רגע, האלופה היא לא מכבי חיפה בכלל?
היעדרה של חיפה מטורניר גביע ווינר (עסוקה במשחקי ראווה בארצות הברית מול קבוצות NBA), וההתייצבות על הקווים של מאמנה בעונה שעברה, בראד גרינברג, הפעם כמאמן ירושלים, נתנו תחושה שמשחק הגמר ב'בית מכבי' בראשל"צ הוא גם זה שנראה בסוף העונה. בכלל, נדמה שיש איזו כמיהה מסוימת למפגשים על כל הקופה בין מכבי ת"א להפועל ירושלים מהסוג שלא קיבלנו זמן רב, בחסות קבוצות מפתיעות דוגמת הפועל חולון, גלבוע/גליל ומכבי חיפה. בינתיים, ניתן את הכבוד המגיע לחיפה, ששינתה משמעותית את הסגל בקיץ.
אם לדבר על ירושלים, הרי שהפוטנציאל שם כמו מדי שנה. לא פחות משנים קודמות, אבל גם לא בטוח שיותר. מחצית ראשונה מצוינת שלה, בעיקר הגנתית, השאירה את מכבי ת"א מאחור לכל האורך אבל גם הותירה טעם לעוד שלא הגיע. הירידה להפסקה החזירה את תל-אביב אחרת, ומפתיחת הרבע השלישי ביטלה כמעט לחלוטין את הדומיננטיות של ירושלים.
 |
| שחקני הפועל ירושלים. הפוטנציאל שם, כמו בכל שנה (יניב גונן) |
|
| |
אגרסיביות הגנתית היא שם קוד עבור הרבה קבוצות, אבל קריטית במיוחד במכבי ת"א שנשענת על שחקנים אתלטיים כמו יוגב אוחיון, דווין סמית', סילבן לנדסברג וריקי היקמן. כשהם משחקים הגנה ודוחקים את שחקני ירושלים רחוק מהסל, גם ההתקפה באה ביתר קלות.
בדקות שבהן מכבי ת"א הלכה והשתלטה על המשחק בהדרגה חיפשתי שחקן אחד בירושלים: דרווין קיצ'ן, הגארד הנהדר של מכבי ראשל"צ בעבר. להבדיל מדופרי או פראחוסקי, הוא מבין ומכיר את היתרונות ונקודות החוזק של מכבי ת"א כארגון וקבוצה, אבל האיש לא הגיב ושחרר מעצמו משחק נרפה למדי.
מלה טובה לגרינברג ששיתף את אדם אריאל ורפי מנקו בזמן אמת, ולא רק בגמר אלא לכל אורך הטורניר. במכבי ת"א לא היה סיכוי ממשי לבן אלטיט או ארד הררי לשחק, בטח לא בזמן אמת, מסיבה פשוטה: לדייויד בלאט ולמועדון יש יותר מה להפסיד מאשר מה להרוויח. זה לא ישתנה במכבי ת"א כנראה, גם אם היא תסיים עונה במקום השמיני.
 |
| אינגלס, בינגו של מכבי (יניב גונן) |
|
| |
טייריס רייס שיחק רק ארבע דקות. הוא נותר בגדר סימן-שאלה-לבאות גם אחרי המשחק הזה, ובינתיים מכבי ת"א מסתדרת בלעדיו בזכות יכולת טובה של אוחיון, שהחליט להילחם על עמדת הרכז בחירוק שיניים, אבל להפתעתו גילה שנכון לעכשיו אין מי שיילחם בו. אינגלס הוא בינגו, בעיניי, שחקן שבא לעשות קצת מכל הדברים, ובדרך כלל עושה אותם טוב. גם אם רייס ישרוד את המבוכה הנוכחית ויהיה מצוין בהמשך העונה, אינגלס הוא האיש שכמותו צריכים כולם לשחק: בשאפתנות רבה, עם הראש ועם הגוף.
ירושלים תקבל את הלפרין וגרין בחזרה, מכבי תשיב את שחורציאנטיס, פניני ותחתים מן הסתם את דייויד בלו, כדי שהעסק יקבל שדרוג לקראת התאריכים החשובים של העונה ויהיה יותר אטרקטיבי. בינתיים, אפשר לצאת לדרך, ומישהו צריך לברר מה יש למכבי חיפה לומר על כל זה.