אוהדי בית"ר חזרו לסורם

משחק ביו בני סכנין לבית"ר ירושלים הוא תמיד משחק טעון, אך מרתק. הוא מושך אוהדים והיציעים בדרך כלל מלאים עד אפס מקום כשאפילו המרפסות מסביב לאיצטדיון מלאות. לצערי אתמול (שני) זה לא היה כך. היציעים היו קרחים ובתחילת המשחק רק מאות אוהדים ואני בתוכם הטריחו עצמם ובאו לדוחא כדי לצפות במשחק מתחילתו.

זה לא שהציבור הפסיק להתעניין במפגש הטעון הזה אלה ששעת המשחק, שמונה בערב, היתה מיד בתום הארוחה המפסקת של צום הרמאדן. האנשים היו עדיין בבית כשחלקם עדיין אכלו. תחילה שעת המשחק נקבעה ל-20:45, זמן סביר, אך ההתאחדות ורשות השידור שינו את השעה בשל הצרכים שלהם לשמונה בערב.

זה היתה חוסר התחשבות ברגשות המוסלמים, תושבי סכנין, האוהדים הערבים בכלל ובעיקר החלטה של אטימות ויוהרה.

עידן ורד מנסה את כוחו בבעיטה. חבל שהמשחק החל ב-20:00 (עמית מצפה)

נאמר להם מראש שהשעה הזו לא מתאימה אך הם התעקשו כשגם המשחק של אחי נצרת מול בני יהודה נקבע לשבע בערב - רבע שעה לפני הארוחה המפסקת. מישהו שם בהתאחדות צריך לעשות חושבים ובעיקר חשבון נפש. הלא משחק בין שתי קבוצות יהודיות לעולם לא היה נקבע רבע שעה אחרי צאת יום כיפור.

אני וחבריי נאלצנו לשתות מים ממש בכניסה למגרש כדי להפסיק את הצום וכך נאלצו לעשות כמה מאות אוהדים אחרים. חלק מהאוהדים הגיעו במחצית המשחק, אבל למעשה נגזלה מאלפי אנשים הזכות לבוא ולמלא את איצטדיון דוחא המתחדש והמודרני שאני מלא גאווה על העובדה שעמדתי מאחורי הקמתו באמצעות גיוס 6 מיליון דולרים מהוועד האולימפי הקטארי וזו ההזמנות לומר מילת תודה והערכה לקאטר ולנסיך שלה, חמד, על התרומה הזו.

המשחק אמנם הסתיים בתיקו 0:0 אך אוהדי בית"ר הגזענים חזרו לסורם. הם שרו שירים גזעניים כמו "מוות לערבים" ו"אנחנו שונאים את כל הערבים" כהרגלם, הם גם מצאו לנכון לציין שהם שונאים אותי אבל אני מקבל זאת באהבה. כמובן שהם לא שכחו לציין את האמירה על הנביא מוחמד: "מוחמד מת". הצעקות היו רמות, מכוערות, מלאות שנאה ומתועבות.

אוהדי בית"ר ירושלים בדוחא. חזרו לסורם (עמית מצפה)

אני מוחל על הביטוי "אני שונא את אחמד טיבי", כי זהו ביטוי שנאה אך לא ביטוי גזעני, מותר לשנוא אותי. להיפך, דווקא הייתי מרגיש לא טוב אם אוהדי בית"ר היו מתחילים לאהוב אותי.

אין בעיה עם אמירות כמו "אנחנו שונאים את סכנין" כי גם זו לא אמירה גזענית, בדיוק כפי שאוהדי סכנין קראו "שונאים את בית"ר". שוב מדובר בביטוי שנאה אך לא בביטוי גזעני. השירים "מוות לערבים" ו"שונאים את כל הערבים" הם ביטויי גזעניות מובהקים המחייבים הפעלת העונש על תנאי נגד בית"ר לרבות הפחתת נקודות.

החוק ברור וההוראות ברורות וחדות כתער. כנראה שיש בהתאחדות מי שמשקשקים מפחד מפרחחי בית"ר אלה והעובדה הצורמת יותר היא תגובתם של מנהלי בית"ר שכרגיל, או שהם לא שמעו למרות שישבו ביציע הכבוד של סכנין (ושמעו היטב את הצעקות האלה) או שהם שותקים ונותנים לזה גיבוי, שזה חמור שבעתיים.

באירופה טיפלו ביד קשה בגזענים ולפעמים משחקים הופסקו בשל קריאות כאלה. אני עדיין מחכה לאותו שופט ישראלי שיאזור אומץ ויפסיק משחק ולו זמנית, כדי לקרוא להנהלת הקבוצה והקפטן שלה כדי להתריע בפניהם שאם זה ישנה הוא יפסיק את המשחק סופית. שופט כזה יזכה לתהילה בינ"ל ויתווה דרך למאבק בגזענות. הגיע הזמן שאם להתאחדות אין ביצים או את האומץ הציבורי כדי למלא אחרי הוראות החוק שאחד השופטים יעשה זאת - החוק נותן לו גיבוי מוחלט.

ושוב, אני אומר לכל אלה האחראיים על קיום משחקים בשעת הארוחה המפסקת – חוצפנים, נמאסתם.