גביע הטוטו תקוע לנו בתודעה כמפעל זניח, חסר חשיבות ומטריד. למה אנחנו צריכים באמצע השבוע? לא עדיף לראות עוד איזה וידאו על היריבה הבאה? כדאי לסכן את השחקנים בשביל עוד מענק זה או אחר?
ובכן, מאז הוקם מפעל גביע הטוטו בתחילת ה-80, אז עוד בשם גביע הליגה, לא היה מעמדו של המפעל השלישי בחשיבותו טוב כל כך - לפחות מבחינת התדמית התקשורתית שלו.
ריבוי הערוצים, האתרים והכתבים בעידן הזה, העלו את רמת העניין בכל אירוע ספורט - גם אם זה משחק אימון שך מכבי חיפה נגד טירת הכרמל. טוב עשתה ההתאחדות לכדורגל בעונות האחרונות, ששיפרה את האופן שבו נתפס המפעל בעיני הציבור, נותרה לה עוד משימה אחת, אליה נגיע עוד רגע.
גביע הטוטו הפך למקום בו נפגשות קבוצות באמצע השבוע, למשחק כביכול לא יוקרתי ולא חשוב, אבל במציאות הכלכלית של היום, אי אפשר להתעלם מהצ'ק הופטנציאלי.
מלבד לעניין העובר ושב, גביע הטוטו הפך לזירה בה ניצחון יכול להשכיח מלבבות האוהדים והשחקנים את כישלון השבת האחרונה, ליצור מומנטום חיובי מדומה ולהוציאם לדרך חדשה.
זה המקום בו כשנוח לך, המשחק חשוב, וכשלא מתאים, אז הוא זניח. אם קבוצה נמצאת בתקופה טובה יחסית (מכבי חיפה והפועל ת"א למשל), הרי שזה המקום לנסיונות, הזדמנויות לאלו שלא מקבלים את הצ'אנס וגם לטעויות.
 |
| נמני עם בוזגלו וחדד באימון. זמן להיכנס לעניינים (אור שפונדר) |
|
אם נסתכל על הצד השני של המטבע ונתייחס למועדון שבשפל (מכבי ת"א לדוגמא), גביע הטוטו הופך למקום בו חלוץ לא מאופס יכול להרגיש את הכדור, הגנת חסרת ביטחון יכולה לחזור הביתה בלי לחטוף ומאמן צעיר יכול לעצור ולנשום.
אם ההגרלה היתה מזמנת למכבי ת"א דרבי נגד הפועל, המשחק הזה היה חשוב מכל משחק ליגה - אבל גם דרבי קטן ומוצלח נגד בני יהודה, קבוצה שעשתה קרקס לצהובים לא מזמן, יכול להעלות חיוך קל בקרית שלום לקבלת השקט לקראת המאבק נגד השיעמום בהמשך הליגה.
דיברנו על ההתאחדות, אז נסיים איתה. הגיע הזמן שהמפעל הזה ייתן כרטיס לאירופה, וישוחק בשיטת נוק-אאוט. שלב הבתים מעט ארוך, די מיותר ולא מוסיף בעצם דבר.