נבחרת הולנד הכי מלהיבה בטורניר

היורו הזה כבר מצטייר כאחד הטורנירים היותר טובים והיותר איכותיים שראינו. בוודאי שזהו אחד הטורנירים המהנים ביותר שראינו כבר לא מעט שנים וזה כולל גם מונדיאלים, טורנירי יורו ומפעלים מדרום אמריקה.

ראינו עד כה הרבה מאוד שערים, עם תוצאות לא אופייניות שלא רואים ברמה הבינ"ל בדר"כ. שלישיות, רביעיות, מהפכים ענקיים כמו זה של הטורקים ודרמות.

הסיבה העיקרית לכך היא העובדה שהמאמנים מאפשרים זאת, והקבוצות היותר יצירתיות ואיכותיות מביאות לידי ביטוי את היכולת האמיתית שלהן. חופש הפעולה שהמאמנים מעניקים לשחקנים המבריקים שלהם, והעובדה שהקבוצות מחפשות את הניצחון ולא את "ה-0:1 הקטן", איפשרו לנו לראות הצגות נפלאות של ההולנדים והספרדים.

כל מי שרואה את היורו הזה, אם זה במגרשים עצמם ואם זה במסך הקטן, מקבל את כל מה שיכול היה לבקש. את זה אנחנו רוצים לראות כל הזמן ולא רק פעם ב...

הבחירות של אלי אוחנה
המלהיבה: אין הרבה מקום להתלבט, הנבחרת הכי טובה ומלהיבה עד עכשיו היא הולנד שמציגה כדורגל מדהים. להביס את אלופת העולם 0:3, ולהשפיל את סגניתה 1:4 הפכו את בית המוות לבית החיים היפים.

נבחרת האוראנג'. המלהיבה (רויטרס)

וכל זה עוד לפני ניצחון בהליכה עם הרכב שני מול רומניה, שהיא בהחלט לא קוטלת קנים. אפשר רק לקוות שנמשיך לראות מהם הצגות שכאלה בהמשך.

המאכזבת: גם כאן הבחירה קלה - לנבחרת צרפת אין מתחרות. מי שנחשבה לאחת הנבחרות החזקות, באה רע לטוניר הזה ומעל לכל כבויה לחלוטין. עם שחקנים וותיקים נטולי התלהבות ומחוייבות ושחקנים צעירים שטרם הבשילו, דומאנק לא מצא את האיזון.

המאמן הצרפתי התעקש על הוותיקים ולא שילב את הצעירים בצורה נכונה. היורו הזה הפך לאכזבה מרה של אחת הפייבוריטיות לזכייה.

הולכים הביתה. הנרי וצרפת מתקפלים (רויטרס)

השחקן המצטיין: יש לא מעט מועמדים ראויים לתואר הזה. מלך השערים נכון להיום, דוד וייה או ווסלי סניידר הנפלא של הולנד, אבל מבחינתי מעל כולם, למרות שכיבושים זה לא הצד החזק שלו, לוקה מודריץ' הקרואטי הוא השחקן טוב עד כה בטורניר הזה.

מודריץ בוודאי לא נחשב לפני הטורניר לשחקן בקליבר של הגדולים ביותר כמו פרננדו טורס, פרנק ריברי, ואן ניסטלרוי ואחרים, אבל הוא בהחלט התגלה כשחקן שקט שמנהל בצורה מבריקה את המשחק של נבחרתו.

שקט ומבריק. מודריץ' (רויטרס)

השחקן המאכזב: בגלל הציפיות הגבוהות ממנו לפני הטורניר, פרנק ריברי לוקח בגדול. אחרי שנתן עונה מדהימה בבאיירן בה הבקיע שערים רבים כל כך ובישל המון, ריברי לא הראה בטורניר ולו 10 אחוזים מיכולתו. הוא לא היה אותו שחקן מבריק בעל יכולת מוכחת מהמונדיאל האחרון.

התגלית: הוא אולי לא ייחשב לתגלית מפעת גילו ולנוכח העובדה ששמו נחשב למוכר בהחלט, אבל דוד וייה, שכבר הרבה שנים היה "באזור" של הגדולים ולא הצליח להטביע חותם רשמי הוא התגלית מבחינתי.

וייה עבר עונה מאכזבת וקשה עם וולנסיה והרבה גבות רבות הורמו מהקרדיט הרב לו זכה על פניו של ראול שכלל לא זומן לנבחרת, והיום כבר לא שואלים לחסרונו. וייה נתן בטורניר הזה את החותם לכך שהוא חלוץ גדול גם ברמה הבינ"ל, ועלה הרבה מעבר לציפיות ממנו. לא פלא שההצעות מהגדולות של אירופה כבר זורמות אליו.

דוד וייה. מי זה ראול? (רויטרס)

המאמן: ההחלטה באמת קשה, אז ניתן את התואר הזה לשניים. הראשון הוא מאמן נבחרת הולנד, מרקו ואן באסטן, שספג המון ביקורות עם התוצאות במוקדמות כשסיים רק שני, אחרי רומניה, וגם לפני הטורניר לא רווה נחת מהתקשורת. ואן באסטן בהחלט ביסס עצמו כאחד המאמנים המבטיחים בעולם. עם התוצאות המדהימות אין מה להתווכח, אבל מעבר לזה מאמן הולנד מצא את הדבק והאיזון המושלם בנבחרת.

השני הוא סלאבן ביליץ' מאמן קרואטיה, שמעבר לפן המקצועי שוב מתגלה כאישיות ססגונית ומלאת אנרגיות. הוא מחובר למשחק בצורה מדהימה, נותן לשחקנים לבוא לידי ביטוי, מבין שמדובר בסה"כ בכדורגל ולא בבניית פצצת מימן ובנוסף מביא המון צבע בפן האישיותי.

ראיתם עוד מאמן עם עגיל באוזן, גיטריסט שחבר בלהקת רוק ובעל תגובות כל כך אמוציונאליות ומלאות התלהבות? אין ספק, הוא יהיה אחד המבוקשים בכדרוגל העולמי אחרי הטורניר הזה.

סלאבן ביליץ''. גיטריסט ומאמן (רויטרס)

ומי תיקח? צריך להודות שהפתעות כמעט ולא היו למעט היכולת החלשה כל כך של צרפת שבכל זאת שיחקה בבית המוות בו הכל נחשב לאפשרי. כל העולות לרבע הגמר היו די צפויות או בפשטות, הקבוצות שהגיע להן להיות שם, הגיעו.

מה זה מלמד? שהאיכות, המסורת והניסיון מנצחים בסופו של דבר (להוציא את היורו המטורף הקודם). לאור הפערים הקטנים ברמות האלה הכל אפשרי ולא אופתע אם זו תהיה גרמניה, ספרד המשכנעת, פורטוגל הכישרונית, איטליה המסורתית ואפילו הסוס השחור קרואטיה. בתור אוהד ומתוך משאלת לב ברורה, אני מהמר על נבחרת הולנד, וכדי שזה יהיה מושלם - מול גרמניה בגמר. אתם קונים את זה?