לבית"ר מגיע לזכות בדאבל

אלי אוחנה בטור אישי: "כל הכבוד ליצחק שום, בית"ר סוף סוף תגשים חלום. הפייבוריטית ניצחה בצדק בגביע. ברוך דגו הוא הגיבור הטרגי של הגמר"

בגביע בסופו של דבר אין דבר כזה מגיע, מי שמנצח לוקח את הקופה. הרבה פעמים ראינו קבוצות פחות טובות על הנייר מגיעות למעמד הזה, אבל ברור שבית"ר ירושלים הגיעה לגמר הזה בצורה מרשימה.

היא היתה פייבוריטית לאורך כל הדרך, ניצחה משחקים לא תמיד קלים לעומת הפועל שעברה אולי דרך מעט קלה יותר , אבל בעונת לחימה נגד הירידה חייבים להעריך את מה שהיא עשתה. שתי הקבוצות הגיעו בהחלט ממקומות שונים מאוד על פי מה שראינו מהן לאורך העונה. הפועל הגיעה כאנדרדוג ברור, הפייבוריטית בסופו של דבר ניצחה בצדק.

מקצועית, לאורך המשחק בית"ר הייתה קצת יותר טובה, דומיננטית ומסוכנת יותר, אבל בכללותה הרמה במשחק הזה לא היתה גבוהה וזה הלך באופן לא מפתיע לתיקו אפס. את ההסבר לתצוגה הפושרת אפשר בעיקר להפנות ללחץ והמתח שהיו על השחקנים.

הדרמה הגדולה היתה מן הסתם בבעיטות העונשין, כשבבעיטה הרביעית בה החמיץ בואטנג שבטח כבר דמיין את הכותרות ביום שאחרי על תקן קבלת תואר "הגיבור הטרגי", אלה שאז הגיע ברוך דגו שהיה אמור להיות הגיבור התורן והחליף את בואטנג ב"תפקיד". זה רק מראה כמה הכדורגל מעניין ולמה הוא כל כך פופולארי ומסקרן.

אין ספק המשחק לא התעלה לרמה טובה, ראינו את בית"ר משחקים יותר טוב העונה, אבל היא נמצאת בתקופה פחות טובה וגם היום זה בא לידי ביטוי . רצינו לראות משחק טוב יותר ובכלל הרמה העונה פחות גבוהה. אני מקווה שהעניין הזה יילך וישתפר , צריך מצוא את הדרך שתעזור לנו לייצר כמה שיותר כשרונות.

למרות כל אלה רק משחק כדורגל בישראל יכול להביא 40 אלף צופים לאצטדיון. רק בכדורגל יכול להתרחש מהפך כל כך חד תוך שניות - מהפך שהופך אותך מגיבור שמניף גביע שלישי ברציפות לגיבור טרגי. זה כל כך אכזרי לאלה שהחמיצו גם בעבר פנדלים מכריעים, אבל זה חלק מהמשחק ובסופו של דבר מגיע כל הכבוד לשתי הקבוצות שעשו את הדרך.

טברטקו קאלה חוגג בגמר הגביע (ניר בוקסנבאום)

סוף סוף בית"ר תגשים את חלום הדאבל ההיסטורי. זה מה שהם סמנו בקבוצה מתחילת העונה והם יעמדו בזה. אם נשפוט לאורך כל העונה להוציא את המשחקים האחרונים אז זה מוצדק בהחלט - לבית"ר ירושלים מגיע לזכות בדאבל.

אי אפשר לסיים בלי מילה על יצחק שום שכנראה בעוד כמה ימים יזכה גם הוא הוא בדאבל ההיסטורי הזה, הישג שכל מאמן חולם להגיע אליו בוודאי כשזה קורה לך בפעם השניה בקריירה. כל הכבוד.