את אליאור סיידר, קפטן בית"ר נהריה ומי שעוזר לחברו, שניר משען, בקבוצת ילדים ג' של המועדון, תפסנו הבוקר (חמישי) תוך כדי שמאכיל הוא את בנו שנולד לפני שבועות בודדים. רגע לפני שמספר ל-ONE על תחושותיו בימים אלה, בתור אחד שמתגורר בנהריה, מציג הוא את מסך הטלפון שלו, שם מופיעות לא פחות מ-10 הודעות על חדירת כלי טיס עוין מהלילה.
"לילה קשוח מאוד", מציין סיידר בדבריו עם אור ראשון בבוקר זה. בנהריה הדממה. מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", מלחמת איראן שתיים, אין אימונים נוכח הנחיות פיקוד העורף והחלטת ההתאחדות לכדורגל (לא ניתן לקיים אימונים ביישובי קו העימות). בכדי שהילדים לא ירגישו לבד בסיטואציה, בבית"ר נהריה עורכים שיחות זום בכדי לשמוע שעל ליבם ולשעשעם.
אתמול, למשל, נערכה פגישה כזו, יחד עם שניר משען ואילאור סיידר, כששוחחו הם עם הילדים על המצב, איך מתמודדים איתו ונתנו להם אימון שיבצעו בבית כל אחד במקומו הוא. מעבר לכך, חלק מהילדים שיתפו את מה שעל ליבם כלפי משען וסיידר. בנוסף, נערך חידון בנושא ספורט, בו זכה נועם סיבוני. "יופי של ידע כללי לילד", ציין אליאור סיידר.
הקבוצה של אליאור סיידר ושניר משען בזום (פרטי)נועם סיבוני (03/2014) משחק בבית"ר נהריה מזה שלוש עונות רצופות, מאז חבר לקבוצת טרום ילדים ב' של המועדון. העונה, מלבד היותו חלק מקבות ילדים ג' של המועדון, בית"ר נהריה "צו פיוס", מקבל הזדמנות גם בקבוצת ילדים ב' של המועדון, כשמשחק הוא עם ילדים הגדולים ממנו בכשנה. הוא מוכשר, רציני וחיובי בכל הכדור בכדורגל ובלימודים.
“אנחנו על הגבול, ללא התרעה מקדימה”
אליאור סיידר, קפטן בית"ר נהריה, משתף בתחושותיו ל-ONE: "בגדול המצב לא פשוט. אנחנו נמצאים ממש על הגבול. אין לנו התרעה המקדימה, אתה יודע. פשוט אין לנו. יש לנו 15 שניות על הנייר, אבל בפועל, אתה רואה כבר את המיירטים יוצאים, אתה שומע בום ואז אזעקה. ממש יש לך כמה שניות בודדות, בשביל למצוא מחסה. זה לא פשוט".
בימים שמחים יותר. קהל בית'ר נהריה (באדיבות המועדון)"מה עושים? אנחנו מנסים איכשהו לשמור על שגרה כמה שאפשר, מנסים לחיות, אבל באמת מצמצמים בתנועה ולא יוצאים מהבית לדברים דחופים. קשה מאוד עם הילדים. הילדים בבית, עוד פעם סגורים ועוד פעם לא יוצאים מחוצה, וזה קשה מאוד, זה פוגע. זה פוגע ברצף, קשה לנו להתאמן, קשה לנו להיות ביחד, גם חברתית וגם מקצועית".
"זו מציאות מאוד מאוד קשה. אנחנו משתדלים לעשות להם פגישות בזום, לעשות להם איזשהו משהו מעניין, לשאול לשלומם, לעשות שיחה משותפת, לעשות איזשהו חידון, משהו שיוציא אותם מהסיטואציה, בשביל להרים את המורל קצת וגם את האנרגיות, אבל אין תחליף למגרש. זה מאוד מאוד קשה. אבל אנחנו מוכנים לסבול את זה כמה זמן שזה ייקח, העיקר שישימו לזה סוף כבר".
המגרש בנהריה. שומם בימים אלה (באדיבות בית'ר נהריה)"הגיע הזמן, הגיע הזמן. שלא נחזור יותר לסבבים, שזה יהיה הסבב האחרון, מה שנקרא. ושנדע ימים הרבה יותר טובים, בעזרת השם. אנחנו סומכים על צה"ל, סומכים על המדינה, ובעזרת השם אנחנו ננצח, כי אנחנו ננצח. זה הכי חשוב. אנחנו חזקים, אנחנו באמת פה בעורף חזקים, וכמה זמן שזה שזה ייקח, אנחנו מאחורי צה"ל, עם כל הקושי", סיכם.