ביום אחד ביולי 2021 זה היכה בעופרה ברטוב כמו רעם ביום בהיר. הבן הצעיר שלה איתי (בן 9 אז) לא הרגיש טוב והגיע למצב הקרוב לעילפון. יום לאחד מכן, אימה של עופרה לקחה אותו לבדיקות, והתברר כי הוא סובל מסוכרת נעורים. הוא הופנה למיון עם ערכי סוכר גבוהים במיוחד ("הרופא היה בהלם שהוא נכנס על הרגליים") והוא אושפז לתקופה של חודש.
היתה זו תקופת החופש הגדול, ועופרה כבר הבינה שהיא ובנה נכנסים לתקופה חדשה ומורכבת מאוד בחייהם, אבל זו היתה בקושי רבע מהתמונה. עקב האבחון של איתי, גם אחיו שליו (בן 11 אז) נכנס לבדיקות, ועופרה כבר ידעה את התשובה עוד טרם קיבלה את ההודעה. אם זה לא מספיק, התברר שגם בעקבות הסוכרת שני הילדים גם הפכו להיות רגישים לגלוטן (צליאקים).
עוד טרם גילוי המחלה אצל הילדים, שניהם שיחקו כדורגל במחלקת הנוער של נוף הגליל, ורצונם היה להמשיך ולשחק למרות הסוכרת, וכמובן לחיות חיים מלאים כמו כולם. לכן, תחת ההלם הראשוני, היה זה אתגר אדיר עבור עופרה, שהיא גם אם חד הורית: "הם קיבלו את זה מאוד קשה ואמרו שנהרסו להם החיים. גם אז וגם היום, אני מנסה לחזק אותם לצד זה שאני אומרת להם את האמת. אני אומרת להם שהרפואה מאוד מתקדמת והם יכולים לחיות כמעט כמו כולם".
למרות הקושי, משחקים כדורגל בדיוק כמו כולם (באדיבות המשפחה)למי שאינו מכיר את המחלה, או פחות מודע לה, נסביר כי סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1) נגרמת עקב הרס תאים בלבלב אשר מייצרים אינסולין. האינסולין אחראי לוויסות הסוכר הדם, וכאשר הוא לא מיוצר באופן טבעי, אין מה שיווסת את רמת הסוכר בדם ויש צורך להזריק אינסולין בצורה מלאכותית עם מזרק. לצערנו הרב, גם ילדים נאלצים להזריק לעצמם מספר פעמים ביום, וכמובן שמדובר בתהליך בלתי נתפש, בטח בגילאים הצעירים.
אם בנקודה זו אתם שואלים את עצמכם כיצד סוכרתי יודע מתי להזריק אינסולין, התשובה היא ש(בדר"כ) צריך לבצע דקירה קטנה באצבע, ובאמצעות טיפת הדם לבדוק את רמת הסוכר. למזלם של הילדים לפחות התהליך הזה נחסך מהם, שכן שני הילדים משתמשים במכשיר לניטור רציף של סוכר בדם של דקסקום, אשר מודד עבורם את הסוכר בכל רגע נתון ומעדכן אותם ואת אמם כל העת באמצעות אפליקציה ייעודית (המכשיר הנו בגודל מספר סנטימטרים בודדים).
המכשיר לניטור רציף של סוכר בדם של דקסקום על זרוע הילד (באדיבות המשפחה)לרוב המכשיר הקטן מותקן על הזרוע, ויש להחליפו כל שלושה חודשים (יש גם מדבקה שצריך להחליפה כל מספר ימים). עופרה רצתה לתת לשני ילדיה ביטחון עם המכשיר, ולכן קעקעה על הזרוע שלה איור של המכשיר בשילוב צללית של תמונות של ילדיה משחקים כדורגל.
לימים, הסתבר שלקעקוע היה גם תפקיד מכריע בהעלאת המודעות למחלה: "המקעקעת העלתה תמונה לאינסטגרם וגם ראש עיריית נוף הגליל העלה פוסט. פתאום כולם פנו אליי. היינו בתוכנית של גאולה אבן והטלפון שלי לא הפסיק לצלצל. פתאום גילינו שיש עוד ילדים באזור שסובלים מהמחלה, ואנחנו רוצים לתת לכולם ביטחון לשים את המכשיר – הם גם לא צריכים להתעסק עם מדידות הסוכר והוא פשוט מציל חיים".
הקעקוע על ידה של האם עופרה (באדיבות המשפחה)כפי שציינו קודם לכן, ולמרות הקשיים של המחלה, שליו ואיתי הם פייטרים אמיתיים וממשיכים לעשות חיל על מגרש הכדורגל. שליו משחק כבר 7 שנים, והיום הוא מתפקד כמגן שמאלי וקפטן הקבוצה בנערים ג'. אחיו איתי משחק כבר 3 שנים והוא בילדים ג'.
איתי ברטוב על המגרש (באדיבות המשפחה)תאמינו או לא, אבל אמם עופרה היא מנהלת הקבוצה (בשתי הקבוצות), והיא נהנית מאוד ללוות את כלל הילדים בשתי הקבוצות: "בהתחלה זה היה מפחיד לחזור למגרשים לאחר האשפוז, אך עם הזמן למדנו לחיות עם זה. שליו ואיתי הם פייטרים של ממש וגם שחקנים מצויינים".
שליו ברטוב על המגרש (באדיבות המשפחה)אגב, שני הילדים הם אוהדי מכבי חיפה (כידוע אלופת ליגת העל בשלוש השנים האחרונות) והם אף הוזמנו לסמי עופר לטובת העלאת המודעות למחלה, "הם כל כך התרגשו כשסיפרתי להם, שעלה להם הסוכר", נזכרת עופרה.
מפגש מרגש עם עבדולאי סק (באדיבות המשפחה)האם הוסיפה: "הם גם זכו למפגש מרגש עם שחקן הכדורגל הסוכרתי יוני סטויאנוב שהראה להם שהכול אפשרי. אני מאוד משקיעה בחיפוש אחר דמויות כאלו כדי לתת להם כמה שיותר ביטחון".
במפגש עם יוני סטויאנוב (באדיבות המשפחה)חשוב לציין בנקודה זו ששני האחים נזקקים לבדיקות סוכר לפני ואחרי האימונים והמשחקים, אך הם מתאמנים ומשחקים בדיוק כמו כולם. דוגמא לכך שכל האפשרויות פתוחות בפניהם היא הקריירה של נאצ'ו פרננדס מריאל מדריד ונבחרת ספרד, אשר התגלה כסוכרתי כשהיה בן 12 בלבד.
היום אפשר לומר שלצד הקשיים, הילדים יודעים להסתכל קדימה, גם מעבר לכדורגל: "שליו חקר באינטרנט וראה שהתחילו ניסויים בבני אדם – הוא רוצה להיות הראשון שמתנדב. הוא גם רוצה לעשות צבא", מסכמת עופרה, שבכל יום מחדש עוזרת לילדיה להגשים את כל החלומות שלהם.
בשיתוף דקסקום