מדיי מספר חודשים, אנו גאים להציג למאות אלפי קוראי מדור בריאות כושר סיפור השראה מעולמות הכושר והספורט, כאשר גם הפעם, סיפורינו מגיע כמובן מתחום איש הברזל (3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבת אופניים ו-42 ק"מ ריצה).
סיפורינו עוסק בג’קי אזולאי (57 וחצי), מנהל המכירות של חברת אלבר בתחום הליסינג, נשוי ואב לארבע בנות. גדל בילדותו בראשון לציון כאשר מ-1994 הוא תושב צורן גאה (“ישוב קהילתי מדהים לגדל בו ילדים”).
ג’קי, ספר לנו קצת על הרקע הספורטיבי שלך לפני שחיידק איש הברזל הגיח לעולם, היית פעיל מבחינה ספורטיבית?
”בילדותי הייתי ספורטאי, בין השאר רץ ומשחק כדורסל, אך לאחר שהתחתנתי ונולדו בנותיי, התעסקתי רק בגידול הבנות. זו עבודה מסביב לשעון הכוללת הכנה למבחנים, לקיחת חלק בוועדי הכיתות השונות, פעילויות חברתיות וכו’. לא התפנתי לעצמי – רק לבנות ולאלו הסובבים אותי. הלו”ז הספורטיבי שלי הסתכם במשחק כדורסל פעם בשבוע. עם זאת, ידעתי שיום אחד, כשהן יגדלו, יהיה לי את הזמן שלי, אבל לא ידעתי מה אעשה עם עצמי. כמעין מטאפורה אמרתי לעצמי שאהיה בחוג מקרמה – עוד לא ידעתי היכן אמצא את עצמי”.
ג'קי אזולאי. חזר לעולם הכושר, ובגדול (מערכת ONE)מה היה הרקע לכניסתך הראשונה לעולם הכושר?
“כבר בגיל 49, שמתי לעצמי יעדים לגיל 50. באותו זמן כאמור לא רצתי, אלא רק שיחקתי כדורסל, ומצאתי את עצמי יושב וכותב יעדים – בין היעדים היו לרוץ 10 ק”מ במרוץ, ולכתוב ספר לילדים (שגם נכתב בסופו של דבר “המים שחפשו חבר”). הבנתי שחלק מקביעת היעדים הוא גם לכתוב אותם, אפילו אם זה יעדים קטנים, כמו לתלות תמונה גדולה בבית או טיול עם האישה, או מערכת מוזיקה חדשה, או לעשות מסיבה גדולה לגיל 50. לא רק שכתבתי אותם, אלא גם שיתפתי אותם עם הסובבים אותי. את היעד של ה-10 ק”מ עשיתי במרוץ הלילה בת"א כשהייתי בן 50. הייתי מאושר עד גג העולם שסיימתי 10 ק"מ”.
אז זו היתה הסנונית הראשונה, מה היה השלב הבא?
“מגיל 50 עד גיל 53/54 רצתי להנאתי 10 ק"מ בכל מיני מרוצים ואז חצי מרתון לבד. בגיל 55, שוב הגדרתי לעצמי יעד וזה לרוץ מרתון, אבל עד אז הייתי זאב בודד ופה אמרתי שאני חייב להיכנס למסגרת של קבוצה ולהתאמן למרתון. הצטרפתי לקבוצת ריצה בכפר יונה BGYM עם המאמן המדהים שרון רושנסקי, והתאמנתי למרתון ושוב סיפרתי לכולם על היעד – חלמתי את זה. סיימתי את המרתון וזה היה כיף אדיר. בסוף אני זוכר את עצמי עומד בוכה מהתרגשות וזה היה כאמור עוד צעד בחלומות שלי”.
לסיים מרתון. הרגשה נהדרת (מערכת ONE)ואז הסתבר לך שאפשר לחלום אפילו יותר בגדול...
“נכון, תוך כדי האימונים למרתון נחשפתי למתאמן שהוא איש ברזל, כאשר באותו שלב כלל לא ידעתי מה זה איש ברזל – חשבתי שזו סוג של תחרות האיש החזק ביותר בעולם. נכנסתי לגוגל וקראתי מה זה איש ברזל, וזה הסעיר אותי באותו רגע. אמרתי וואו – זה לקחת את עצמך לקצה שאתה לא יכול לעמוד בו. באותה נקודה אמרתי לעצמי שאסיים קודם כל את המרתון ואז נתחיל לחשוב על הצעד הבא”.
אבל עם החלום הגדול יותר, גילית מהר מאוד שיש עוד שני ענפים נוספים: האופניים והשחיה
“באותה נקודה ידעתי שאני יודע לרוץ, אבל על אופניים לא רכבתי מגיל הבר מצווה ולא היה לי שמץ של מושג בכל הקשור לשחייה. חוף הים בראשון לציון היה מבחינתי לשחק מטקות ולטבול מעט במים – לא היה לי מושג מה זה לשחות. בעקבות כך נרשמתי לאחר המרתון לקורס שחיה מוכר, אבל משהו באופן אישי לא הסתדר לי – הנשימות לא עבדו לי ולא הצלחתי לסיים אפילו בריכה אחת”.
מה לעשות? צריך גם לשחות... (מערכת ONE)עניין השחייה היווה קושי לא פשוט, אבל בכל זאת המשכת בשלך בכל הקשור להכנות לאיש הברזל
“נכון מאוד, בשביל להתכונן לאיש ברזל עזבתי את הקבוצה המקורית שלי ועברתי לקבוצת טריאתלון “טריגו” עם המאמנת רונית מאיו. התחלתי ללמוד את עולם הרכיבה על אופניים ובמקביל התחלתי לקחת קורסים נוספים עם מורים פרטיים על מנת לשפר את השחייה. בהקשר זה אני חייב לציין כי עולם הרכיבה היה מאוד מפחיד מבחינתי באותה עת – זה היה ענף עם סיכויים לתאונות, לפציעות ולנפילות, ולכן עשיתי ביטוח תאונות אישיות. מהר מאוד השתלבתי בעולם הרכיבה וזה נתן לי הרגשה נהדרת. בכל הקשור לעניין המנטאלי התחלתי קצת לקרוא על אחרים שהצליחו באיש הברזל (אלון אולמן ש.ל.) כדי לקבל מוטיבציה וכדי להבין שאני מסוגל לעשות את זה.
עם המאמנת רונית מאיו (מערכת ONE)בנקודה זו יש לך גם קוריוז קטן בהקשר ענף השחיה, שאולי היום הוא מצחיק אותך יותר מאשר בעבר…
בהמשך אספר בהרחבה על תקופת האימונים, אך רק אציין בקצרה שבניגוד לעולם השחייה, בעולמות הריצה והרכיבה הייתי בין המובילים. בכל פעם שהיינו מגיעים לבריכה, ראיתי שחברות הקבוצה רק מחכות לראות אותי שוחה. בהתחלה חשבתי שזה בגלל הקוביות (צוחק כמובן .ש.ל), אך מסתבר זה היה עקב העובדה שהן פשוט היו קורעות אותי בשחייה. הן היו פותחות עליי פער ולא רואות אותי ממטר”.
מסתבר שהתהליך כולל קוביות בבטן (מערכת ONE)נחזור באמת לעניין האימונים: ההכנה לאיש הברזל איננה רק האימונים, אלא שינוי מלא של אורח החיים. תוכל להסביר במה הדבר כרוך?
“נתחיל בכך שבכל הקשור לאימונים יש שישה כאלו בשבוע: שני ענפים לפחות בכל יום, כלומר אימונים כפולים, כאשר יום אחד בלבד מוקדש למנוחה מלאה (יש לציין בנקודה זו כי גם היה מדובר באימונים בתקופת הקורונה אשר כללה מגבלות תנועה ומגבלות בבריכות השחייה ש.ל.). את האימונים הייתי מתחיל בחמש וחצי בבוקר ואשתי היתה קוראת לי “היפייפיה הנרדמת” עקב העובדה שהייתי הולך לישון כבר בתשע וחצי. מעבר לשגרת האימונים והשינה כמעט לא הייתי מגיע למפגשים חברתיים, ובמידה והיה אירוע באולם הייתי שם צ’ק והולך הביתה – כל החיים הוקדשו לאיש הברזל”.
כיצד זה משפיע אגב על הזוגיות?
“בזוגיות יש את העניין שלפתע בת הזוג מוצאת את עצמה לבד. עד לאותה עת היינו מטיילים ביחד, רואים סדרות ביחד בשישי עד 3-4 בבוקר – כל זה נעלם. בסופו של דבר היא התאימה את עצמה: היא עשתה את שביל ישראל עם קבוצה, היא יוצאת עם חברות, ואני עוסק בשלי. היא כמובן עודדה אותי ותמכה בי, אבל במקביל היא חיכתה שאסיים את איש הברזל”.
חברים לקבוצה יותר. זוגיות? פחות (מערכת ONE)אני מניח שגם התזונה עברה שינוי של ממש
אין אפשרות אחרת, מדובר כאן בספורט מקצועני ברמות הכי גבוהות שיש ויש לתכנן את התזונה בהתאם. הלכתי לתזונאית ספורט, הורדתי סוכר לחלוטין, וניהלתי סדר יום שדיי חזר על עצמו: על הבוקר קוטג’ עם פריכית, לאחר מכן ארוחת בוקר שכוללת ביצה עם סלט קטן, בצהריים סלט עם חזה עוף, בשעה ארבע איזה פרי ושקדים וארוחת ערב עם גבינה וסלט. זה לא אומר שלא חטאתי מדיי פעם, שכן הרשיתי לעצמי בעקבות ההוצאה האנרגטית הגבוהה. בסיכומו של יום גם ירדתי בין 4-5 קילו במשקל”.
אחרי כלל האימונים ושינוי אורח החיים יוצא הדופן הזה, עוברים תשעה חודשים של הכנה ואתה חווה בו מיני משבר
“נכון, אחרי 9 חודשים של אימונים נרשמתי לטריאתלון ספרינט של 750 מטר שחיה, 20 ק”מ אופניים ו-5 ק”מ ריצה באכזיב. כבר אחרי 200/250 מטרים עוד טרם המצוף אני מרגיש מותש לגמרי ומבקש באפיסת כוחות מאופנוע הים להוציא אותי. המשכתי את הרכיבה והריצה לאחר מכן אבל הייתי מתוסכל נורא. בראש אמרתי לעצמי: איך אתה הולך לשחות 4 ק”מ באיש הברזל כאשר אתה לא מסיים 250 מטר?
לפעמים צריך לעמוד איתן אל מול המשברים (מערכת ONE)ודווקא בנקודה זו אתה מסרב להוריד הילוך
“ההיפך, שלושה שבועות לאחר מכן נפתחה ההרשמה לישראמן אילת ומצאתי את עצמי משלם 1525 ש”ח עבור הרישום כשאני למעשה… לא יודע לשחות. שום דבר בשחייה לא הסתדר לי, לא בנשימה ולא בתנועות, אבל היעד שהצבתי לעצמי היה גדול מכל זה – נרשמתי והעניין היה חתום ונעול”.
בסביבה שלך לא ממש הבינו מה אתה עושה...
“כל חברי הקבוצה אמרו לי שאני מטורף, שאלו למה אני עושה את אילת, שהוא בין העשרה הכי קשים בעולם. אמרו לי תמתין, תלמד לשחות, אתה לא יודע לשחות. אפילו המאמנת שלי אמרה לי, ‘אתה סוס שברח לי מהאורווה, כולם עושים חצי איש ברזל אתה יחיד שעושה את המלא. כולם נרשמו לחצי מרתון ירושלים ואתה נרשמת למלא’. אמרתי לה שעדיף שיהיה לה סוס שברח מהאורווה ותנהלי אותו מאשר פרדה שתצטרכי לדחוף במעלה הר”.
סוס שברח מהאורווה. ג'קי אזולאי (מערכת ONE)המילים יפות מאוד, אבל מה עשית בכל זאת כדי להתמודד עם המכשול בדמות השחייה שלך?
“מאותו רגע התחלתי לתת יותר פוש בשחייה. הלכתי למאמנת שחיה מנטאלית שתוריד לי את הלחץ מהשחייה בים, ולעוד מורים שלימדו אותי טכניקה. אחרי תקופה מסויימת הצלחתי לשחות 1000 מטר ברצף, בזמן שהיה קרוב לשעה, אבל באיש הברזל יש קאט אוף של שעתיים ורבע לכל שלב השחייה שהוא פי ארבעה מכך. הייתי מתוסכל מאוד, וכל זה היה כבר במרחק של שלושה חודשים וחצי בלבד מהישראמן. באותה נקודה קיבלתי טיפים מהחברים אבי ירקוני ואבנר מימון, ומהחבר שדרכו הגעתי לקבוצה, רונן שפיצר, והתחלתי לשחות בקצב שמכניס אותי לתוך הקאט אוף: 1500 מטר ב-45 דקות, זה היה מבחינתי מושלם. הרגשתי שאני בכיוון הנכון.
עם אבנר ורונן. עזרה מחברים זה תמיד טוב (מערכת ONE)ואם קודם דיברנו על מיני משבר כאן כבר הגיע משום מקום משבר ענק שאולי רבים לא היו צולחים אותו
“חודש ושבוע לפני התחרות ירדנו לטריאתלון אילת ולסימולציה ושם חוויתי משבר בשחיה שגרם לי להחליט לא להתחרות באיש הברזל. במהלך אותה שחיה שאלתי את עצמי למה אני צריך את זה, למה אני צריך לרכב עשרות קילומטר על האופניים ולמה הקדשתי את כל החיים לדבר הזה. השחייה הזו היתה מלאת לחץ וכבדות בידיים, ולמרות שלאחר מכן עליתי על האופניים החלטתי כאמור שאני לא ממשיך. אמרתי לרונית המאמנת שאני פורש ואני לא יכול יותר. אני זוכר שהייתי במלון עם הקבוצה, ופשוט רצתי לחדר התפרקתי מבכי כמו ילד קטן – החלום לא מתגשם לי”.
איך אתה למעשה מצליח לצאת מזה באותם ימים?
“היו משהו כמו 72 שעות של לבטים, שיחה עם האישה עם הילדים, עם חברים, וכן עם סמנכ"ל המכירות חבי ברק שעשה מרתון. חבי נתן לי פוש ואמר לי לא לוותר בשלב זה ולהמשיך עד הסוף וכן במהלך כל האימונים תמך ונתן לי את הגמישות בעבודה. החלטתי שאני עושה את זה, ושלחתי הודעה לקבוצה שכבר ידעה שאני פורש וחיזקה אותי, שאני ממשיך וזה מה שאני רוצה לעשות. זה היה משבר שלא הבנתי מאיפה הוא הגיע, שכן החלום היה כל כך קרוב”.
כמה חשוב לקבל תמיכה מהסובבים אותך (מערכת ONE)המשבר הענק היה מאחוריך, אבל התחרות עוד רגע כאן, ועניין השחייה היה עדיין לא פתור. איך הצלחת בכלל להתחרות?
“חודש ומשהו לפני התחרות קיבלתי טיפ מאשתי: יש לך לחץ? קח רסקיו. החלטתי לקחת טיפות רסקיו, וזה עבד. יום לפני התחרות באילת בשישי בבוקר (חמישי בצהריים ש.ל.) התיישבתי מול חוף ודיברתי עם המים – תרגלתי את הנשימות ואת התנועות, וישבתי רגוע רק אני והים. ביום של התחרות בבוקר, נכנסתי למים, התחלתי לשחות, וזו היתה השחייה הכי קלה שהיתה לי אי פעם - לא היה לי לחץ, או דופק, פשוט שחיתי ונהניתי מהשחייה. סיימתי את השחייה בשעה וארבעים ושמונה דקות והייתי מאושר”.
התגברת על האויב הכי גדול שלך, מה הרגשת באותו רגע תוך כדי התחרות?
באותו רגע חשבתי לעצמי שאני לא צריך להמשיך – אני מבחינתי ניצחתי. כמובן שבפועל המשכתי לאופניים בכביש 12 עם רוחות וטמפרטורה קרה – אתגר מטורף. אחרי זה בריצה זה היה כבר ירידה של 12 ק"מ, ושרירים אחרים שסוחבים אותך, כשבסופה היעד שלי הושלם – לסיים איש ברזל טרם הקאט אוף של ה-17 שעות.
איזה רגע בלתי נשכח (מערכת ONE)תאר לנו את הרגע
“סיימתי מאושר, חיכו לי שם 30 בני משפחה ועוד כ-30 חברי הקבוצה, וזה היה מאוד מרגש. מנחה התחרות אמר לי שהוא מנחה כבר 8 שנים את איש ברזל ושהוא לא זוכר מישהו שסיים ככה”.
מה היעדים הבאים שלך?
“עשיתי לפני כחודש את מרתון ניו יורק והמרתון הבא שלי הוא במרקש בעוד חודש – סבא שלי אגב היה הרץ של המלך, אז אני ממשיך את השושלת (צוחק ש.ל.). בראיה כוללת קדימה אני רוצה לסיים תוך 3 שנים חמישה מרתונים ואיש ברזל אחד. לאחר מכן לעבור לאולטרא מרתון ולרדת מ-40 דקות ב-10 ק”מ, כאשר היום אני עומד על בערך 42 דקות. בגדול, היעד הכללי הוא עשרה מרתונים עד גיל 60”.
אילו טיפים בהקשר מוטיבציה אתה יכול לתת לקוראים שלנו?
“תוך כדי האימונים למרתון ואיש הברזל דמיינתי את עצמי מסיים עם המשפחה והחברים שלי. זו הסיבה שרציתי לעשות את הישראמן באילת – היה חשוב לי לסיים את זה עם המשפחה. בנוסף לזה יש את הסיפוק, את האתגר, של להביא את עצמך לקצה. אני חושב שהמילה המרכזית פה היא נחישות – מצאתי את עצמי מתקלח עם מים קרים בים בחורף, שוחה 200 בריכות רצוף ועוד שלל דוגמאות שלכאורה נראות לא הגיוניות – הקור והקושי לא היו קיימים כי הנחישות ניצחה אותם”.
לחייך למרות המאמץ הפיזי המטורף (מערכת ONE)למי היית רוצה להודות?
“לאיריס אשתי ולארבע בנותיי: לי, שובל, כרמל והילה, ולחתן שלי רן גורן. למשפחתי הרחבה לחברים על התמיכה העידוד והסבלנות שלהם אלי. למוריס זאדה שליווה אותי ברכיבה, עודד, פירגן וצילם. למאמנת רונית האלופה, שבנתה לי תוכנית אימונים מדויקת מקצועית ולחברים בקבוצה TRI GO האדומה שעודדו ופירגנו”.
לסיום, היו לך לא מעט דוגמאות של אנשים אשר עזרו לך בדרך, אבל גם אתה היית שם כדי להחזיר את החוב...
“לאחרונה השתתפתי כאמור במרתון ניו יורק, יחד עם עמותת שלוה שמטפלת בילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם, שגייסתי עבורה 25 אלף שקלים (השתתפות במרתון יו יורק היא בהגרלה או דרך עמותה ולא בהרשמה רגילה ש.ל.). אחת הרצות אמרה לי שהיא רצה בקצב שלי וקבענו לרוץ יחד. התחלנו לרוץ, ואיפשהו בקילומטר ה-15 היא נשברה. היא התחילה להאט ואף היתה על סף הקאה. מאוחר יותר היא כבר התחילה ללכת במקום לרוץ, וביקשה ממני שאמשיך בלעדיה. לא הייתי מסוגל לעזוב אותה והמשכתי איתה עד הסוף בקצב שלה. היא אמרה לי שזה היה המרתון הראשון שלה ושהיא לא היתה מסיימת בלעדיי, ובסופו של דבר סיימנו את המרתון ב-04:13. זה היה רגע מאוד מרגש בשבילי, אפילו יותר מאשר לסיים בתוצאה כזו או אחרת”.
משפחתו של ג'קי מעודדת אותו במרתון ניו יורק (מערכת ONE)שימו לב – כל האמור בכתבה זו הנו להעשרה בלבד. בטרם אתם בוחרים בתוכנית אימונים או בתזונה כזו או אחרת, עליכם להיוועץ בדמות מוסמכת שתתאים את האימון שלכם למצבכם הבריאותי ולכושרכם הנוכחי.
הכותב שי לב עורך את מדור בריאות וכושר באתר ONE מאז הושק ב-2013. מאמן כדורסל בהכשרתו, מדריך חדר כושר ומאמן TRX מוסמך.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור בריאות וכושר? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את בריאות וכושר. נתראה בכתבה הבאה.