סדרת הכתבות אודות הספורטאים הטבעוניים של ישראל מגיעה לפרק השלישי, עם סיפורו של עמית שקד, שעד לפני חמש שנים היה רחוק מאוד מעולם הספורט התחרותי.
היום, לאחר הישגים נהדרים בתחרויות כמו חצי איש ברזל וטריאתלונים, הוא מספר כיצד הטבעונות נכנסה לחייו, כיצד השפיעה על הספורט בו הוא עוסק, וכמובן על חשיבות העברת המסר לטבעונים “הבאים”.
איך הגעת לעולם הספורט?
“כל חיי הספורט היה לידי אבל לא ממש ‘זרמתי איתו’. בצבא נהגתי להתחרות בריצות בינוניות (2,000) ולאחר מכן בעיקר עבדתי בחדר כושר וגלשתי קייט. לעולם הספורט נכנסתי באופן רציני לפני פחות מחמש שנים – זוגתי שעסקה אז בשחייה באופן רציני, החליטה שהיא משתתפת בשלשה בתחרות הישראמן.
“עד אז לא ידעתי בכלל שיש תחרויות כאלו או שיש אנשים מספיק משוגעים כדי לצלוח כאלו מרחקים. העניין נראה לי משוגע אבל כמובן שתמכתי בה - היא התאמנה באופן מאוד אינטנסיבי והעניין נראה לי רחוק ממני שנות אור.
“נסעתי איתה לתחרות. ומהרגע שהגענו לאילת הרגשתי את הדבר הזה באוויר... משהו באווירה הזאת, בהתרגשות הענקית הזאת, עשה לי את זה. ראיתי חבורה של אנשים שבאו להגשים חלום, באו לעשות את הבלתי ייאמן ולחצות גבולות. ראיתי אותם ובפרט את זוגתי עושים את זה ובשער הסיום הם נראו נרגשים ברמה של כאילו מינימום נולד להם ילד.
“וזהו, באותו רגע החלטתי שגם אני רוצה את החוויה הזאת, שגם אני רוצה לקחת חלק בטירוף הזה ושזה בדיוק מתאים למה שמניע אותי בחיים, לסמן יעדים ולכבוש אותם”.
מתי הספורט הפך להיות משהו מקצועי?
“אני לא מגדיר עצמי כספורטאי מקצועי. יש לי משפחה מקסימה ועסק רציני שאני מנהל, אך התחביב הזה הוא לא ‘עוד תחביב’ מבחינתי. אני לוקח אותו מאוד ברצינות עד לפרטים הכי קטנים. אני דואג לאווירודינאמיות של האופניים שלי עד רמת השנייה, אני מתאמן בתוכנית אימונים מאוד אינטנסיבית ומקפיד מאד על תזונה שמהווה שחלק מאד משמעותי בהישגים שלי בספורט.
“ההישגים המרכזיים שמבחינתי הם מקום שלישי כללי בחצי איש ברזל גן שמואל ב-2015 (ראשון בקבוצת גיל), מקום שני כללי בטריאתלון אולימפי בגן שמואל 2016 (ראשון בקבוצת גיל), מקום רביעי כללי בטריאתלון תל אביב (2017), מקום שני בגילאי 30-40 במכבי מן במכביה (תחרות המורכבת מ-4 תחרויות – נג"ש אופניים, חצי מרתון בירושלים, טריאתלון ומשחה 5 ק"מ), מקום שלישי תחרות אופני בנג"ש במכביה (גילאי 30-40), חצי מרתון ב-1:19 (מתכוון השנה לשבור את השיא האישי) ופודיום בקבוצת הגיל בכל התחרויות שבהן השתתפתי בשלוש השנים האחרונות (עשרות)”.
מהם השלבים שספורטאי עובר בדרך לרמה כזו של הישגים?
“אני לא בטוח שיש נוסחה ברורה. אני התחלתי בריצה כי שם הרגשתי הכי נוח ושמתי לי יעד ראשון וצנוע, לרדת ל-1:24 לחצי מרתון. לאחר שעשיתי את זה בעמק המעיינות התחלתי ללמוד לשחות ונכנסתי לעולם האופניים. בדצמבר 2014 עשיתי את הטריאתלון האולימפי הראשון שלי וחודשיים לאחר מכן כבר עשיתי חצי איש ברזל באילת (ישראמן) באחד מהמסלולים המאתגרים בעולם. משם המשכתי לנוע על הציר שבין ריצות (בעיקר חצי מרתון), טריאתלונים ממרחק ספרינט ועד חצי איש ברזל ורק עכשיו אני מרגיש שאני מוכן לעשות איש ברזל מלא.
“כמובן שזה תלוי ביעד של הספורטאי. ספורטאי שמעוניין לרוץ כמה שיותר רחוק או לסיים איש ברזל יבנה בעיקר נפחים ופחות יעבוד על הכח\מהירות וככל הנראה המסע שלו לשם יראה אחרת לגמרי מספורטאי הישגי שמעוניין לעשות את כל מה שהוא עושה הכי מהר ביחס לעצמו וביחס למתחרים שלו”.
מה זה אומר בפועל להיות ספורטאי ברמות האלו?
“זה אומר בעיקר מאוד מאוד לרצות את זה. המחירים הם כבדים וכמובן שהתמורה גדולה בהרבה לטעמי. אני אב לשני ילדים מקסימים וקיבלתי למשפחתי מתנה מקסימה בדמות הבן של זוגתי (ילש שלישי במשפחה) ואני נמצא בזוגיות פרק ב' עם בת זוג מהממת שהכי תומכת בי בעולם. הילדים מאד חשובים לי ואני מאד פעיל בחייהם ולוקח ומוציא אותם מהמסגרות לפחות שלוש פעמים בשבוע... אני גם מנהל עסק רציני ותובעני. לכן את האימונים אני עושה כשכולם ישנים או אחרי שאני מפזר את הילדים בבוקר ולפני העבודה.
“זה דורש המון! על מנת לא להתפרק ולעמוד בעומסים הפן התזונתי קריטי ביותר, צריך לדעת בדיוק מהם אבות המזון שמכניסים לגוף, איזה ויטמינים, מתי לאכול מה (התאוששות, לפני תחרות או אימון וכו'). צריך לישון טוב, וצריך שהאימונים יהיו מאד, אבל מאד איכותיים. לכן גם החלטתי לקראת תחרות איש הברזל לקחת את המאמן הטוב ביותר שיכלתי לארגן לעצמי, ליאור זך מאור, מאמנה של הקבוצה Zone 3 אשר לקח את האתגר בשתי ידיים ואני מאוד מאושר על כך”.
מה הקשיים בחיים כאלו?
“אני חושב שכל ספורטאי חווה את הקושי באופן אחר. חלקם נאבקים בעומס האימונים, לחלקם זה פוגע בפן המשפחתי לאחרים זה יקר וכו'. לי באופן אישי לא קשה עם עומס האימונים, לא קשה לקום בבוקר ולא קשה לי לאכול נכון. קשה לי בעיקר לא לעמוד בציפיות שלי מעצמי, לכוון לתוצאה מסוימת ולא לעמוד בה, להיפצע ולהיות מושבת לחודש וכו'. אני רואה את הקשיים האלה גם כמקור הכח שלי, מהם אני גדל ולומד. מה שאני בעיקר אוהב בספורט הזה, שיש בו המון נעלמים והמון פרמטרים ואני מרגיש שאני כל הזמן לומד עוד ועוד וממשיך להשתפר ועל כן אני מברך על הקשיים שאני חווה”.
מתי נכנסת לעולם הטבעונות?
“לפני כשלוש שנים וחצי. ראיתי את הסרט של גרי יורובסקי ומיד החלטתי להיות טבעוני. ברגע שנחשפתי לזוועות שיש בתעשייה המזעזעת הזאת, החלטתי שאני לא לוקח בזה חלק ולא משנה מה המחיר האישי שאצטרך לשלם. מכיוון שאז הבורות שלי בתחום הייתה גדולה מהידע שלי וחשבתי שכנראה ההישגים שלי יפגעו כתוצאה מכך שאפסיק לאכול מהחי.
“כמובן שלמדתי המון על התזונה הטבעונית וניסיתי על עצמי כמעט הכל וגילית להפתעתי שלא רק שהישגי לא נפגעו, שיפרתי את ההישגים שלי בכל המקצועות באופן די מיידי. כיום אני מרגיש מצוין, חזק בהרבה, מתאושש בקלות, והרבה יותר טוב ברמה המוסרית. גם משפחתי טבעונית – כולנו בתוך זה”.
יש טענות לגבי הטבעונות שאוכל אינו מגוון, האם אתה חש בכך?
”האוכל הטבעוני עשיר מאוד, צבעוני, טעים, מגוון ופשוט מדהים. לאחרונה גם התחלתי להעביר סדנאות תזונה טבעונית. אני חושב שאנשים לא ממש מכירים את התחום בעיקר מכיוון שתעשיית המזון מהחי עושה הכל כדי למסך את הנזקים הבריאותיים של התזונה הזאת וכמו שאתה יודע, לא חסרים להם תקציבים.
“היום הקירות כבר יותר שקופים ואנחנו רואים שכל המחקרים העדכניים שלא מומנו על ידי תעשיית המזון מהחי, מצביעים על כך שתזונה טבעונית היא התזונה הנכונה ביותר לכל אדם בכל גיל”.
נשמע שזה עוזר לך בתור ספורטאי…
“מאוד. אני מרגיש הרבה יותר חזק, הרבה פחות עייף, מתאושש בקלות ועמיד למרחקים ארוכים יותר. אני ממש ממש מאושר שמצאתי את התזונה המהממת הזאת. מכל הבחינות”.
האם חשוב לך שגם אחרים יהיו טבעוניים?
“בהחלט, אני עושה כל מה שביכולתי כדי להעביר את המסר הלאה ולהפוך את העולם הזה לעולם טוב יותר. שואת בעלי החיים היא האסון הגדול ביותר שקרה באנושות. אני מאמין שהמהפך יגיע. כבר היום יש רק בישראל כ-500,000 טבעונים וקצב הגדילה מאוד מרשים. אני מסייע גם בארגון כנס שעוסק בטבעונות וספורט בשיתוף עם רועי שפרניק, מייסד קירות שקופים ואמיר דניאל קאופמן, מאמן ובאדי בילדר טבעוני מהמם”.
היית מגדיר את עצמך כמטיף?
“הטפה זאת לא המילה, אבל אני בהחלט פעיל ואעשה כל שביכולתי על מנת לגרום לסביבה שלי להפוך לטבעונית ולהעביר את המסר הלאה. עד כה אני די מצליח במשימה זו”.