רוצים להתחיל לרוץ אבל זה לא קורה: מה עושים?

ניסיתם כבר מספר פעמים להיכנס לעולם הריצה ולא הצלחתם? קמתם בבוקר עם מוטיבציה מטורפת להתחיל לעשות ספורט ובסוף זה לא קרה? רואים את כולכם סביבכם רצים ואתם לא מבינים מאיפה המוטיבציה? הגיע הזמן לעשות שינוי.

חשוב לפתוח תחילה באמת הקשה – להתמיד בריצה זה לא דבר פשוט. לפעמים צריך לקום מוקדם, לפעמים צריך לצאת בערב רק אחרי שהילדים נרדמו ולעתים מזג האוויר קפוא מדיי או חם מדיי. בקיצור – קל יותר להפסיק מאשר להתחיל…

לרוץ כשקר. לא פשוט (רויטרס)

אז איך בכל זאת נכנסים לשגרה של ספורט? לומדים מעולם העסקים למשל. כמו שלכל חברה יש יעדים ומטרות, גם ספורטאים נדרשים לאותם אמצעים, אחרת השחיקה והייאוש יגברו על הגורמים המוטיבציוניים האחרים.

ניקח לדוגמא אדם אשר רוצה להתחיל לרוץ. אם הוא יקבע לעצמו שמהיום הוא מתחיל לרוץ קבוע, או שהוא לא יורד משלושה אימונים בשבוע, זה לא יחזיק זמן רב. אלו סיסמאות בלבד. אך אם הוא יקבע לעצמו למשל יעד של לרוץ חמישה קילומטר ברציפות, יהיה לו קל יותר להתמיד, שכן האימונים מתכנסים לתוך מטרה מסוימת. תחילה הוא יצליח ללכת ארבעה קילומטר ולרוץ רק קילומטר, לאחר מכן הוא כבר ירוץ שניים מתוך חמשת הקילומטרים וכן הלאה…

מכאן ניתן ללמוד כי היעד הופך להיות למעשה המוטיבטור שלנו. בגלל שמטבענו אנו רוצים להגיע ליעד כמה שיותר מהר, אנו נחכה לאימון הבא במקום לקוות שהוא יתבטל. בנוסף, אם נציב לעצמנו מטרות ריאליות, אנו נראה שככל שעוברים האימונים אנחנו מתקרבים ליעד, תהליך אשר הנו חיוני מאוד בכל הקשור למוטיבציה.

כמובן שמעבר לקביעת יעדים כגורם מוטיבציוני, אנו חייבים להפוך את האימון לאירוע שאנו מצפים לו: חלק מהמתאמנים יקבעו עם אחרים ויהפכו את הריצה לאירוע חברתי, בעוד חלק יעדיפו לראות את הריצה כזמן השקט שלהם עם עצמם.

אפשר להפוך את הריצה לאירוע חברתי (רויטרס)

בנוסף, ישנם כלים רבים אשר יהפכו את האימון למשהו מהנה: מוזיקה שאנו אוהבים באוזניות, לבישת בגדי אימון בהם אנו מרגישים ספורטאים מקצועיים, ריצה בנופים בטבע או כל דבר אחר שיהפוך את הריצה במקרה הטוב להנאה גדולה ובמקרה הרע לפחות לנסבלת.

מיותר לציין כי היום העלאת התמונות ברשתות החברתיות הפכה לגורם מוטיבציוני מוביל ביצירת מוטיבציה לצאת לריצה, אך חשוב להבין כי יש לשים לכך את הגבול הנכון (אם התמונה חשובה יותר מהריצה יש כבר בעיה...).

מכל מקום, נסכם את הדברים בכך שכדי להתמיד בריצה אליכם להפוך אותה למשהו בלתי נפרד מהחיים שלכם ולא לראות בה כעונש או כמשהו שאתם “מתים” שיתבטל. תתחילו מיעדים סבירים ואחר כך שלבו גם גורמים אחרים כגון ריצה בקבוצה, מוזיקה וכיו”ב.