מה הופך את יוסיין בולט לרץ הטוב בהיסטוריה?

אין ספק שאחד הכוכבים הגדולים ביותר של המשחקים האולימפיים בשנים האחרונות הנו האצן הג'מייקני יוסיין בולט, שהוכיח יחד עם מייקל פלפס שיש אייקונים בעולם הספורט גם כשאין כדור בסביבה.

על התוצאות של בולט אין עוררין. הספונסרית שלו, חברת פומה, משלמת לו 10 מיליון דולר בשנה והיא יודעת למה: בולט זכה במדליית זהב במאה מטר, מאתיים מטר ושליחים למאה מטר בשתי האולימפיאדות האחרונות (שש מדליות בריצות היוקרתיות ביותר), כאשר את שיא העולם המדהים שלו במאה מטר (9.58) הוא קבע בכלל ב-2009 באליפות העולם באתלטיקה בברלין...

אותה ספונסרית (פומה) אגב, ממתינה מאחוריי הקלעים לרגע הפרישה של בולט, שכן אם נבחן את הדוגמאות של נייקי ומייקל ג'ורדן ואדידס עם דייוויד בהקאם, המכירות נראות הרבה יותר טוב עם כוכב פורש מאשר כוכב פעיל, אבל את הדיון הכלכלי נרחיב בפעם אחרת...

כעת נשאל שוב: אז איך הוא באמת עושה זאת? כיצד הוא שולט ללא עוררין בענף כל כך פופולארי, כאשר בחלק מהריצות אף נראה שהוא מאט לקראת לסיום? בדיוק כמו בכתבה הקודמת שלנו על פלפס, גם כאן למרכיב הפיזיולוגי משקל מכריע.

נתחיל בעובדה שבולט איננו רץ מאה מטר טיפוסי כמו שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות, בעיקר בשל המבנה הארוך השלו. בעוד בולט מתנשא לגובה של 1.96 מטרים, אסאפה פאוול וקרל לואיס "הסתפקו" ב-1.88 בעוד טייסון גיי ומוריס גרין למשל אפילו לא הגיעו ל-1.80...

טיסון גיי. לא מתקרב לגובה של בולט (רויטרס)

כאן נכנסים מרכיבים של גודל הצעד ועוצמת הצעד. בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, ספרינטרים לא מבצעים צעדים מהר יותר - הם מבצעים אותם בעוצמה חזקה יותר - מה שמאפשר להם לעבור יותר מרחק בכל צעד.

אם רץ ממוצע מבזבז שהייה של 0.12 שניות במגע עם המשטח בכל צעד, בולט שוהה שם "רק" 0.08 שניה. אם תחברו לכך את אורך הרגליים יוצא הדופן שלו תקבלו נתון מדהים, שהוא גם הנתון המכריע - בעוד רץ ממוצע מבצע עד 55 צעדים כדי להשלים ריצת מאה מטר (רץ מקצועי עושה זאת ב-44 צעדים בממוצע), בולט עושה זאת ב-41 צעדים בלבד. מדובר בשלושה צעדים פחות מהיריבים שלו!

עכשיו אנחנו מגיעים לצרות של בולט כרץ עם רגליים ארוכות, מה שמגביר עוד יותר את העוצמה שלו כשהוא חוצה ראשון את הקו. בעוד האסטרטגיה בזינוק היא צעדים קטנים עד לכניסה האמיתית למצב ריצה, בולט נמצא בנקודת נחיתות לעומת יריביו, אך ההמשך שלו הוא כל כך מהיר שגם עם "התקלה" בהתחלה עוד מסתדר מצוין.

חשבתם שהשיא במאה מטרים לא יישבר? בולט חושב אחרת (רויטרס)

בנקודה זו חשוב לעשות סדר באשר לפוטנציאל של הרצים המהירים בעולם. הצוות המקצועי הסובב אותם יכול להביא אותם למקסימום היכולת שלהם, בייחוד בכל הקשור לאורך הצעדים ולטכניקה, אך מחקרים מראים שהאפקט המכריע הוא הכישרון והנתונים הפיזיולוגיים המולדים - שם כנראה אין לבולט כל תחרות...

נראה אם כן שאורך הרגליים של בולט ועוצמת הצעדים שלו, מתורגמים בפועל למספר צעדים מינימלי לטובת המרחק, שמבטלים לשמחתו את העובדה שהוא אחד המזנקים הפחתו טובים מבין הרצים הבכירים.

נציין לסיום שאם חשבתם שיוסיין בולט לא יכול להגיע לגבהים חדשים יותר יש בידכם טעות. בריצת השיא שלו בברלין, בה קבע את שיא העולם במאה מטרים, בולט הגיע למהירות של 12.2 בשניה עם רוח של 0.9 מטר בשניה. הרוח הגבית המותרת היא עד 2 מטרים לשניה, כך שגם אם בולט שלעצמו לא יהיה מהיר יותר, טווח השיפור שלו עדיין חי ובועט. כעת חובת ההוכחה היא עליו.