מדוע אנחנו מתנשפים כל כך אחרי מעט מדרגות?

אחד המשפטים השגורים ביותר בפיהם של אלו אשר אינם עושים פעילות גופנית הוא: "אחרי כמה מדרגות אני מתנשף כאילו רצתי מרתון..."

כמובן שאם נערוך פעילות גופנית באופן קבוע אנחנו נרגיש פחות את "סבל" עליית המדרגות, אך בכל מקרה אין מדובר בפעולה קלה גם עבור אלו אשר עוסקים בפעילות זו או אחרת.

מדוע זה למעשה קורה? כשאנו מגיעים למצב שעלינו לעלות מדרגות אנחנו מגיעים בדרך כלל במצב של כמעט מנוחה. או שאנחנו אחרי הליכה קצרה או שהרגע יצאנו מהרכב.

במצב זה הגוף נמצא בדופק נמוך יחסית והגוף אינו מוכן לפעילות. כאשר אנו מגיעים לשלב עליית המדרגות הגוף עובר בצורה דרסטית ממצב של כמעט מנוחה לפעילות אירובית ברמה הגבוהה ביותר (קשה אפילו יותר מריצה).

מדובר בפעילות ברמה גבוהה שכן הגוף צריך להרים את עצמו (מכרעיים) מספר לא מבוטל של פעמים וללא מנוחה (כל פלג הגוף התחתון עובד בעצימות גבוהה). הגוף צריך למעשה לספק כמות גדולה מאוד של חמצן לשרירים מבלי שהוא היה מוכן לכך ואז אנו נתקלים בשתי תופעות לא כל כך נעימות:

1. אנו מתחילים להתנשף עקב העובדה שאיננו מסוגלים לעמוד בקצב החמצן הנדרש.

2. בגלל שאין חמצן, הגוף עובר לאנרגיה אנ-אירובית אשר תופעת הלוואי שלה היא הפרשת חומצת חלב לשרירים (הצריבה והתשישות שאנו מרגישים ברגליים).

כפי שציינו קודם לכן, גם עבור מתאמן מן השורה מדובר בפעילות  של "מאפס למאה" אך הוא כמובן לא יגיע לאותה קטסטרופה לכאורה...

כמובן שאם אתם אינכם מתאמנים באופן קבוע, ואתם "סובלים" בכל פעם מהמדרגות, זה הזמן להתחיל בפעילות גופנית המתאימה לכם. בהצלחה