שי לב
|

אל תדאגו לו, הוא בסדר... (רויטרס)
מתאמנים רבים אשר מעוניינים להשיג את מראה הקוביות בבטן, פונים לא פעם לפעילות ספורטיבית דוגמת ריצה או כפיפות בטן - מתוך מחשבה שעם עבודה קשה התוצאות יגיעו.
פעילות אירובית היא דבר מבורך, הן בפן הבריאותי והן בפן הנפשי, וגם חיזוק שריר זה או אחר אף פעם לא מזיק. אך האם שילוב של השניים יביא למראה המיוחל? התשובה היא בעיקרה לא.
מה שמסתיר את הקוביות בבטן הוא השומן שמעל לקוביות, כאשר הבשורה הרעה היא שבדרך כלל זהו השומן האחרון אשר הגוף מרשה לעצמו "לשרוף". בנוסף, בניגוד למה שמרבית המתאמנים חושבים, תרגילים לחיזוק שרירי הבטן לא יגרמו לשריפת שומן ספציפית באזור זה - הגוף שלנו לא עובד ככה.
על מנת שהקוביות בבטן יחשפו את עצמן, עלינו להיות בסביבות ה-12 אחוז שומן ומטה - מצב אשר די רחוק מהממוצע לאדם בוגר באוכלוסייה (אצל גברים ונשים הממוצע קרוב ל-20 אחוז לכאן או לכאן).
אם נחזור לרגע לפעילות אירובית כגון ריצה, נגלה שבכל הקשור לשריפת שומן (זוהי מטרתנו במקרה זה) היא דווקא די מאכזבת. בזמן הפעילות אולי נשרוף כמה מאות בודדות של קלוריות, אך מעבר לפעילות עצמה לא תהיה פעילות מוגברת של שריפת שומן. מעבר לכך, אם נרוץ ולא נאכל לאחר הפעילות הגוף ייכנס לסטרס ויוריד את רמת חילוף החומרים בגוף.
אז היכן כן נמצא הפתרון? כמו ששמעתם לא מעט לאחרונה, הכול תלוי בתזונה שלנו. עלינו לצמצם את הצריכה הקלורית היומית שלנו ובמקביל לוותר על מאכלים ללא ערכים תזונתיים דוגמת הממתקים למיניהם הרוויים בסוכר. הסוכר מוביל לעלייה חדה ברמת הסוכר בגוף, דבר אשר מוביל להפרשה מוגברת של הורמון האינסולין. הורמון זה איננו מאפשר לגוף לשרוף שומן בעת שהייתו בדם ולכן נרצה להימנע מכך ככל הניתן.
בנוסף לפן התזונתי, מומלץ לבחור בפעילות ספורטיבית עצימה וקצרה יחסית, שכן אז יש אפקט של שריפת שומן גם לאחר הפעילות. חדרי הכושר והפארקים מלאים בפעילויות מסוג אלו דוגמת קרוספיט, TRX, אימוני מדרגה וכו'. בשורה התחתונה - חצי שעה של אימון בדופק גבוה יחסית אשר יוביל להתאוששות ארוכה יותר ותלווה בשריפת שומן.
בכל הקשור לתזונה נכונה נמליץ כמובן להתייעץ עם דיאטנית מוסמכת, כנ"ל גם לגבי הפעילות הספורטיבית עם מדריך מוסמך. אם הפנמתם את הכתוב לעיל, יש סיכוי טוב שאתם בדרך הנכונה.