רגע לפני מרתון ת"א: מה אסור לכם לעשות

איו ספק שטירוף ההרשמה והמשתתפים סביב מרתון ת"א מעיד על כך שריצה היא כבר מזמן לא טרנד - אבל זה לא חדש לכם.

מה שכן יכול להיות חדש לכם, אם נרשמתם למקצה זה או אחר, הוא מה אסור לעשות לפני המרתון, שכן רצים רבים עשויים ליפול בפח של "לפעול לפי תחושה".

אני מתאמן עד הרגע האחרון!

יש רצים שמתייחסים לריצה ארוכה כמו אל מבחן באוניברסיטה. הם בטוחים שאם יעשו חזרה גנרלית יום לפני על אותו מרחק הם יהיו מוכנים בצורה הטובה ביותר. לא נפתיע אתכם אם נכתוב שהדבר פסול משתי סיבות: האחת, אין טעם להתיש את הגוף יום לפני תחרות. השניה, אם מדובר במרחקים ארוכים הסיכוי לפציעה הוא גבוה יחסית שכן הגוף לא התאושש וטרם הספיק לחדש את מאגרי האנרגיה שלו.

ארוחת הפסטה? מתאים לי!

ידוע שרצי מרתון אוכלים ארוחת ערב רוויה בפסטה ביום שלפני הריצה כדי למלא את מאגרי הגליקוגן של השרירים. אין בכך כל פסול, הבעיה היא עם רצים של מרחקים קצרים יותר שרוכבים על הגל ו"דוחפים" שלוש/ארבע צלחות של פסטות בערב שלפני הריצה. מעבר לכך שזה מיותר ולא אפקטיבי שיהיה להם בהצלחה כשהם קמים, והמבין יבין...

עשרה קילומטר קטן עליי

רצים רבים אשר מאסו בשתי ריצות בלבד של עשרה קילומטר (תנו להם "כבוד"), מחליטים שבועיים לפני המרתון לרוץ את מחצית המרחק, זה "קטן עליהם". חברים, חשוב לזכור ששום ריצה איננה זהה לרעותה. לכל ריצה כושר משלה, אנרגיה משלה וטקטיקה משלה. אל תהיו גיבורים ובנו לכם סולם מאמצים בהתאם למטרתכם ולא לפי הפאסון שלכם...

אני ברבאק בשבוע האחרון

הדבר המפחיד ביותר עבור כל רץ הוא הפציעה רגע לפני המירוץ שברגע אחד ממוטטת את כל המאמץ וההשקעה של החודשים האחרונים. אתם לא רוצים להיות בטרגדיה הזו? אל תהיו ברבאק בשבוע האחרון. תורידו הילוך ותנו לגוף להתכונן לריצה כמו שצריך.

אני רץ עם כולם

הדבר שכמעט הכי מפתה לעשות בכל מירוץ הוא לרוץ באותו קצב עם כל הדבוקה. האם מישהו רץ באימונים שלו עם כל הדבוקה? כנראה שלא... אז נכון זה מוסיף למוטיבציה ונותן תחושה של ביחד, אך הגוף לא ממש מוכן לקצב שהוא לא הורגל אליו - מהיר או איטי יותר. רוצו בקצב שלכם ואל תעשו חשבון לאף אחד.