שלושה מחזורים אחרי פתיחת העונה בליגה הספרדית, אפשר להגיד בזהירות כי ברצלונה של צ’אבי לא מרשימה ושונה מאוד מהעונה שעברה. הקטלונים, שגברו אשתקד על כל מכשול אפשרי בספרד בדרך להחזרת תואר האליפות, מתקשים למצוא את הפתרונות מול הקבוצות המסתגרות.
העונה נפתחה עם סימן אזהרה גדול. מערך ארבעת הקשרים, שצ’אבי כל כך אוהב ומתעקש עליו, כשל בגדול מול חטאפה המסתגרת. ברצלונה שלטה לחלוטין בהתמודדות, גם לאחר הרחקתו של ראפיניה, אך המארחת שיחקה עם 10 שחקנים מאחורי הכדור ולמאמן האלופה לא היו פתרונות.
צ’אבי המציא עמדה חדשה במערך ה-4-4-2. המאמן מציב את הקשר השמאלי כמעין קיצוני באגף שמאל שנכנס לאמצע ומעבה את הקישור, כשהמגן השמאלי, לרוב זה אלכס באלדה, תוקף את הקו בעוד מקבילו בימין, רונאלד אראוחו או ז’ול קונדה, נשאר כבלם שלישי, מה שמייצר סוג של 3-4-3.
אלכס באלדה. מגן שמאלי שמשחק כקיצוני (La Liga)עם רביעיית הקישור, המאמן משיג את מה שהוא מחפש – שליטה אבסולוטית במרכז המגרש. עם זאת, ההתקפה סובלת מחיסרון שחקן וזה בא לידי ביטוי עם הירידה ביכולת של רוברט לבנדובסקי. באלדה לא משתמש ברגל ימין והיריבים כבר למדו שצריך לסגור לו את הקו ובכך הוא לא מצליח להביא את עצמו.
העומס בקישור וחסרונם של שחקנים איכותיים בעמדות המגן הימני והקיצוני השמאלי מסבירים את ההיגיון במערך. המכונה עובדת מול קבוצות שבאות לשחק כדורגל, כשמול קבוצות מסתגרות, כמרבית הליגה הספרדית, החסרונות של שחקן התקפה בצד שמאל ומגן ימני שתומך בראפיניה/לאמין ימאל זועקים לשמיים.
עם הגעתו הצפויה של ז’ואאו קאנסלו, צ’אבי חייב לשנות את המערך ולחזור ל-4-3-3 המסורתי. המגן הימני יתברג לעמדה החסרה והמאמן לא ייאלץ להסב את אחד אראוחו או קונדה לעמדה הזו, מה שגורם לו לשחק במערך הנוכחי עם שלושה בלמים. במקביל, פראן טורס נמצא בכושר פנטסטי ויכול לאייש את עמדת הקיצוני השמאלי.
עם חיסרון של קשר במערך, ברצלונה כמובן תחזיק פחות בכדור. עם זאת, רוברט לבנדובסקי ייהנה משני שחקני אגף שמזינים אותו ומשיגים יותר שטח וחופש דרך המגנים התוקפים. כמובן שההצלחה באלופות לא תקום ותיפול על קאנסלו, אבל הכדורגל של צ’אבי יהיה מהנה יותר. במידה וכמובן ירצה לשנות את המערך.
הכתוב הינו טור דעה.