עד המחזור הנוכחי טבלת ליגת העל שיקרה במצח נחושה. קבוצת הצמרת מקרית שלום, שהיתה במקום השלישי, נהנתה מאוויר הפסגות ולמרות הצהרותיו של אבי נמני על סבלנות ועל כך שאף אחד במכבי לא מתרגש מהפסד או ניצחון, הצהובים בוודאות נהנו מהמיקום הגבוה.
אבל מה לעשות שמול חניכיו של נמני שיחקה הערב (ראשון) קבוצה אירופית קלאסית, שניצחה לראשונה העונה בבלומפילד בדיוק במשחק הנכון, הורידה את היריבה העירונית למקום הרביעי ותפסה את מקומה של יריבה עירונית אחרת, בני יהודה, כשהתייצבה במקום השני.
 |
| נמני ואילייב. הסגל של הצהובים פשוט אפור יותר (אור שפונדר) |
|
אז אם אתם שואלים את עצמכם איך זה שהכבוד העירוני נשאר, שוב, בצד האדום של ת"א, התשובה היא באיכות. אין מה לעשות, הסגל של גוטמן איכותי בהרבה מזה של נמני. מספיק להשוות את שכטר לאבידור ואת וויצ'יצ'ביץ' לאילייב כדי להבין מה פערי האיכות בין היריבות המושבעות.
נמני אמנם בונה יותר על לוחמים מאשר על כוכבים, אבל מועדון פאר כמו מכבי ת"א חייב שיהיה לו איזה כוכב או שניים בסגל, שיוסיפו ניצוץ וישדרגו במשהו את אותם לוחמים כדי להגיע להישגים. בכל זאת מדובר בקבוצה המעוטרת ביותר בכדורגל הישראלי.
ומה באשר להפועל? האדומים עשו סוף סוף צדק בטבלה כשנצמדו למוליכה מהכרמל והוכיחו לכולם שני דברים: שאירופה לא צריכה להפריע למשחקי הליגה ושהפערים בין הקבוצות האירופיות, למשל חיפה והפועל, לבין קבוצות ליגת העל, לא קטנים.
 |
| שחקני הפועל חוגגים. הפועל פשוט רמה אחת יותר טובה ממכבי (רועי גלדסטון) |
|
גוטמן יכול לנסוע לאוסטריה בראש שקט, ושחקניו עם הרבה ביטחון כדי להוציא 3 נקודות מראפיד וינה ולהתקרב לשלב הבא בליגה האירופית. ומכבי? נראה שגם העונה, אפילו שעוד מוקדם לקבוע, בטח בגלל שיטת קיזוז הנקודות, לא תהווה גורם משמעותי בצמרת.
הכתוב הינו טור דעה