מכבי חיפה הביסה הערב (שבת) את הפועל רעננה בביתה בתוצאה 2:4. לכאורה, אפשר לומר שהקבוצה התאוששה ויצאה לדרך חדשה, אך אם גיא לוזון רוצה באמת לצאת לדרך חדשה, הוא צריך לתקן את כל הליקויים המדאיגים שהופיע במשחק של קבוצתו, והיו לא מעט כאלה.
רעננה אולי הייתה יריבה בהזמנה לירוקים, אך מעבר לשלוש הנקודות וההתאקלמות הנהדרת של שלומי אזולאי, לא כדאי ללוזון לחגוג יותר מדי. הפועל רעננה, עם כל הכבוד, שווה במצבה הנוכחי ולפי היכולת שהיא מפגינה מתחילת העונה, מרכז טבלה בליגה הלאומית.
ניקיטה רוקאביצה חוגג (עמית מצפה)אך אפילו מולה, הופיעו כל אותם ליקויים הגנתיים שגרמו לירוקים להפסיד לעכו ולבני יהודה. עומרי גלזר, מוכשר ככל שיהיה, לא מצליח לשמור על יציבות, אך למרות שעדיין מדובר בשנה שלישית שלו בבוגרים, אפשר לומר שהוא עדיין משלם ‘שכר לימוד’, אותו הדבר לגבי שי בן דוד.
כן, אפשר גם לתרץ את ספיגת שני השערים בירידת מתח, דקות אחרונות, עייפות ומה לא, אך לקבוצה ברמה של מכבי חיפה, או ברמה בה מכבי חיפה מתיימרת להיות, אסור לספוג שערים כאלה, לא משנה באיזו סיטואציה של המשחק היא נמצאת.
גיא לוזון (עמית מצפה)בשורה מעודדת לאוהדים החיפאים היא שהמערך הנוכחי של הירוקים מתאים מאוד למשחקים דווקא נגד הגדולות, כלומר, הגדולות האחרות משחקות במערך שמקל הרבה יותר על המשחק של מכבי חיפה הנוכחית ומאפשר להתקפה שלה הרבה יותר תנועה, לעומת הקבוצות המסתגרות, איתן הירוקים לא מצליחים להסתדר לרוב.
אם גיא לוזון חולם על הטופ 3 ואפילו מעבר לכך, עליו להשאיר את שחקני הקישור וההגנה שעות נוספות, ולדאוג להימנע ממבוכות, כי החבורה של ג’ורדי קרויף קצת יותר טובה בניצול הזדמנויות מאשר זו של דודו אברהם.
הכתוב הנו טור דעה