מנהלים, באולינג עוזר לריכוז

אין ספק ואיש לא יערער על העובדה כי הקשר בין עסקים לבין עיסוק בספורט, מאיזה תחום שלא יהיה, הוא קשר חזק יותר מחתונה קתולית.

כל איש עסקים חייב לשבץ בלוח הזמנים שלו חלונות זמן, אשר יהיו מוקדשים ומקודשים לפעילות ספורטיבית. העיסוק בספורט תורם תרומה חשובה מאוד גם לגוף, אך לא פחות לאיכות התפקוד העסקי.

אני ממליץ לכל מנהל באשר הוא, להתאים למצבו הפיסי והבריאותי את ענף הספורט שמעניין אותו ומתאים לו.

קחו למשל את תחום הרכיבה על אופניים. מדובר בענף שהתפתח מאוד בשנים האחרונות ובו אנוכי לוקח חלק ומקפיד לצאת לרכיבות ממושכות וארוכות יחסית.

סוג ספורט זה הוא אינדיווידואלי ומביא את הרוכב לשקט נפשי ולהתכנסות מחשבתית, שחזור פעולות, תכנון ישיבות, ביקורת עצמית וכל הדברים אשר עוזרים לנהל חברה טוב יותר וביעילות.

תחום ספורט נוסף שאני עוסק בו באדיקות רבה, הינו כדורת ובלשון החבר'ה: באולינג. למי שלא יודע, תחום זה התפתח מאוד בשני העשורים האחרונים, אני למשל התחלתי לשחק באופן מסודר ובליגה מאורגנת כבר בשנת 81'.

באולינג. עשוי להפוך לענף מן המניין באולימפיאדה

התאחדות הכדורת בישראל מאוד ממוסדת וגם נתמכת על ידי משרד התרבות והספורט, בישראל רשומים כ-6,000 שחקני באולינג בליגות השונות. ישראל משגרת שחקנים לתחרויות בין לאומיות והענף אפילו נמצא על שולחנה של הוועדה האולימפית, על מנת לצרפו כענף מן המניין באולימפיאדה.

ספורט זה, כפי שמצאתי, מתאים מאוד למנהלים היות והוא משלב מספר אלמנטים שחשובים מאוד להרגעת הנפש, לאימון בריכוז ומחשבה. שחקן באולינג צריך לדעת לשלב ולבצע מספר פעולות יחד ולהבין מתי יש להכניס שינויים תוך כדי התפתחות המשחק.

בחירת המיקום לרוחב המסלול ולאורך מרחב הגישה, לקיחת החלטה על עוצמת ה"ספין" בזריקה, בחינת התזמון בין הגישה להנפת היד ושחרור הכדור, וכל זאת תוך התחשבות ברמת השימון של המסלול, שהולכת ופוחתת לפי מספר השחקנים ומספר הזריקות המצטבר תוך כדי המשחק, כל אלו נלקחים בחשבון.

רמת הריכוז הגבוהה מאוד עוזרת ומתאימה למנהלים

בליגה מסודרת (ליגת על, לאומית, ארצית וכו') משחקים חמישה משחקים עם שישה שחקנים, על שני מסלולים צמודים לחילופין. כלומר, על כל מסלול 15 משחקים בממוצע של כ-250 זריקות כדור.

כל האלמנטים האלה דורשים רמת ריכוז גבוהה מאוד ומיומנות רבה, כולל מה שנקרא בשפת השחקנים "הבנת המסלול". אמנם באולינג הוא ספורט אישי, אך משוחק גם ובעיקר בקבוצה. כך כל שחקן מוצא עצמו לפחות כ-50 פעם במשך המשחק לבד מול המסלול והפינים עם הכדור ביד, ברגעי ריכוז עילאיים.

שחקן שמגיע לרמות ריכוז גבוהות ולו המיומנות הנדרשת, לא ישמע את הרחשים, הדיבורים והרעשים סביבו, ורק אז ינוע על המסלול לקראת הזריקה. האם זה לא סוג של מדיטציה? אני למשל, חוזר למשרד לאחר פעילות כזאת עם רעב מאוד גדול לעשייה.