מרוב דיבורים על מכבי ת"א לאורך הפגרה הזו נשכחה בצד הפועל ירושלים. ככל שאני מכיר את גיא גודס הוא לא בהכרח האיש שבורח מפרסום כמו מאש, אבל מאוד סביר שהשקט היחסי סביבו אחרי שנתיים צפופות ולחוצות בתפקיד עוזר מאמן מכבי ת"א עושה לו טוב.
גודס הוא איש של עבודה קשה. תמיד היה. אדם ששם לו מטרות הגנתיות ומחשיב אותן לא פחות מהתקפיות. לכן, זו לא תהיה הפתעה אם לאורך העונה נראה שחקנים בירושלים, שהחלק ההגנתי היה פחות בולט ביכולתם, משתפרים מאוד בצד הזה ככל שהעונה מתקדמת. ולא רק ברמה האישית, אגב, אלא גם מבחינת חלקם ותרומתם בתיאום הקבוצתי.
ירושלים היא תמיד קבוצה שמעניין לעקוב אחריה וללוות אותה, ולא רק בגלל הפרשיות שנקשרו לשמה לאורך השנים מחוץ למגרש. זו קבוצה שנהנית מהקהל התומך ביותר בארץ, מאולם קטן שמעניק אווירה של חוץ לארץ ועם יכולת - שנראה כאילו היא עוברת מסגל שחקנים אחד לזה שבא אחריו - לצמצם פערים ולפתוח הפרשים בעזרת מטח שלשות יוצא דופן בזמן קצר.
הזכייה בגביע ווינר היא בונוס נהדר, אבל גודס לא ייתן לשחקנים להסתנוור. עומאר סניד וטימי באוורס הם זרים ותיקים בליגה הזו, והם יוכלו להעביר הלאה את המסר לזרים החדשים ולצעירים: שום דבר שקורה באוקטובר לא שווה הרמת אף והסתחררות. יש לירושלים הרבה עבודה לעשות, בעיקר נוכח העובדה שראשון קלארק נראה לא מחובר וספק אם יישאר, ואדם הלסקה פצוע ולא ברור מתי ואיך יחזור.
 |
| טימי באוורס. הניסיון שלו יעזור לצעירים (אמיר לוי) |
|
גם ירושלים, כמו קבוצות אחרות, החליטה לרכב על הטרנד של שני רכזים ישראלים בדיוק כמו שהציגה האלופה, הפועל חולון, בעונה שעברה. בגמר נגד נהריה הראה יובל נעימי שההשאלות לגבעת שמואל ועירוני אשקלון בשנים האחרונות עשו את שלהן וכעת הוא מוכן ומזומן למשימה. יחד עם מורן רוט, חלק מהצמד הישראלי שהוביל את חולון לזכיה בתואר, יש לירושלים צמד רכזים ישראלי צעיר ונמרץ שאפשר לסמוך עליו.
באוורס, שחקן גדול, היה ונשאר בעיניי החשוב ביותר בקבוצה, ומידת השקט הנפשי שהוא צובר היא מפתח בולט למען הצלחת הקבוצה. יחד איתו יהיה עומאר סניד צלע דומיננטית נוספת. השניים האלה הם שחקני אול-אראונד, אחד בחוץ ואחד בפנים, וקשה מאוד לעצור אותם כשהם בשיאם.
 |
| עומאר סניד. יוביל את ירושלים יחד עם באוורס (אמיר לוי) |
|
ווטסון, שהגיע מעונות רצופות ביורוליג, מוסיף נופך של סמכות וניסיון ויהיה מה שיהיה הוא יסתובב סביב 10 נקודות ו-10 ריבאונדים גם במשחקים פחות טובים שלו. יותר מכל דבר, ירושלים היא עדיין הקבוצה שהכי קשה לשחק נגדה כשהיא בפיגור, ומישהו מפעיל את המצית ומדליק את להבת השלשות. בטח כשהמשחק מתקיים במלחה.
אני חוזר ואומר: יש למה לחכות גם העונה. האליפות רחוקה מלהיות בטוחה וסגורה בידיים של מכבי ת"א, וירושלים היא אחת הקבוצות שתוכל לזכות בתואר משמעותי וחשוב – בין אם אליפות ובין אם גביע – כל עוד מונהגת כאן שיטת הפיינל פור שמביאה לידי ביטוי עמידה בלחצים, כושר בערב נתון וגם הרבה מזל, בסופו של דבר, ולא רק יכולת קבוצתית נטו.