אין ספק שיום שבו מכבי נתניה יורדת ליגה הוא יום עצוב לכדורגל הישראלי. אחת הקבוצות המפוארות במדינתנו הקטנטנה, קבוצה עם מסורת אדירה וקהל ענק נשרה לליגת המשנה בגלל שהתעסקו שם בכל דבר אפשרי העונה חוץ מדבר אחד - כדורגל.
יכול מאוד להיות שדווקא ראובן עטר יזיכר בתור הגיבור הטראגי של נתניה העונה, אך האיש והתלתלים שחזר לפני חודש וחצי הוא האחרון אליו אפשר להפנות אצבע מאשימה. כולנו בוודאי מכירים את המשפט "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בתוכו". בעונה שעברה היו אלה המלאבסיות שהתעסקו באצטדיון המושבה המפואר ולא ביכולת על כר הדשא והעונה היו אלה היהלומים מנתניה.
רק לפני שנה מכבי נתניה הפתיעה את כולם בעונה אדירה שהסתיימה במקום השלישי. הבחורים של עטר אומנם שיחקו באצטדיון הקופסא המיושן, אך הם התעסקו בכדורגל בלבד. העונה קרה בדיוק ההיפך, במה לא התעסקו בנתניה? במשקיעים שטל בנין יביא או לא יביא, באסיפות העיתונאים וההצהרות המשוגעות של מוטל'ה שפיגלר ובאצטדיון המפואר. אבל כדורגל? חס ושלום! הרי מי יוכל לנצח אותם כשהם משחקים בכזאת ממלכה מפוארת.
 |
| האדם האחרון אותו צריך להאשים, ראובן עטר מאוכזב (יוסי ציפקיס) |
|
| |
במשך שנים רבות הוציאו מים מן הסלע בנתניה, כמעט כל עונה עטר שלף שפן חדש, שחקנים כמו איתי שכטר, אלמוג כהן, חן עזרא ואחמד סבע. בנוסף הגיעו שחקנים אלמונים יחסית ופשוט פרחו תחת שרביטו. זרים כמו לואיס מארין וביוואן פרנסמן כיכבו. אך העונה שום דבר לא עזר, ההוקוס פוקוס נגמר ובעונה הבאה הקבוצה המפוארת תמצא את עצמה בליגה השנייה.
אוהדי הצהובים בוודאי שבורים אחרי הירידה הכואבת אך קבוצת היהלומים כנראה צריכה רענון קצר בכל תשע שנים. גם בפעם האחרונה שנתניה מצאה את עצמה בליגה השנייה זה היה תחת שרביטו של ראובן עטר. אותו עטר החזיר את נתניה אחרי עונה אחת בלבד לליגה הבכירה ובנה את אחת הקבוצות המלהיבות שנראו בשנים בישראל. בואו פשוט נקווה שאחרי העונה האיומה יזכרו בנתניה במה באמת צריך להתעסק ויחזרו במהרה למקומם הטבעי.
הכתוב הינו טור דעה