עונה חדשה בפרמיירליג - קבלו את ארסנל
פרוייקט מיוחד לקראת עונת 2007/8: התותחנים של עידן פוסט הנרי מציגים סגל צעיר וכשרוני, שלא ייאבק על כתר האליפות מזה שנים - האם התחמושת נגמרה?
ליעד לנדאו
|
ארסנל חוגגת עם גביע האמירויות. תואר אחרון העונה לתותחנים? (רויטרס)
פחות מיוחצנת מהיונייטד, לא אהודה כמו ליברפול ובטח לא מלאה במזומנים כמו צ'לסי, אבל הטובה מכולן - ארסנל של תחילת המילניום היתה קבוצה של פעם בדור - מהירה, אטרקטיבית, מנצחת וכזו שגורמת לך לא לרצות לזוז ממסך הטלויזיה.
התותחנים מודל 07/08 ושל עידן פוסט תיירי הנרי הם סיפור שונה, ולמרות תלכיד צעירים מוכשר מאין כמוהו, ספק אם יוכלו להתחרות ברומן אברמוביץ', מלקולם גלייזר ושות'.
תהליך ההתפוררות של הקבוצה שכונתה "הבלתי מנוצחים" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב) החל לפני שנתיים כאשר המועדון הלונדוני שזכה באליפות האחרונה שלו בשנת 2004, תוך כדי ניפוץ שיא פרמייר-ליג עם 49 משחקים רצופים ללא הפסד, שנאלץ להפרד מהלב והעוצמה במרכז השדה, בדמות פטריק ויירה שעזב ליובנטוס.
גל העזיבה והתחלופה במועדון נמשך גם בעונה לאחר מכן, עם פרישתו של הסמל הגדול, דניס ברגקאמפ, כשמלבדו עזבו גם רובר פירס, אשלי קול, סול קמפבל וחוזה אנטוניו רייס. כעת, ערב פתיחת העונה, נותר ארסן ונגר כשריד האחרון של אותה תקופה, לאחר עזיבתם של פרדי ליונברג והחשוב מכולם, תיירי הנרי, שעבר לברצלונה.
הפנומן הצרפתי הנחשב לגדול שחקני ארסנל והפרמייר-ליג מאז היווסדה ב-1992 עם שתי אליפויות, שלושה גביעי אנגליה, שיא מועדון של 226 שערים ואינספור תארים אישיים שיעידו על כך, איבד מעט מחדוות המשחק בעונה שעברה כאשר פציעות טורדניות והיחלשותם של התותחנים גרמו לכך.
הנרי, שהצהיר עם חתימתו בעונה שעברה על חוזה עד 2010 בלונדון: "אני חושב עם הלב והלב אמר לי להישאר", חזה במנצ'סטר יונייטד וצ'לסי מתחמשות והבין כי הגביע היחיד שלא זכה להניף במהלך הקריירה המפוארת שלו, זה של ליגת האלופות, הולך ומתרחק. בגיל 30 וללא שנים רבות של משחק שנותרו לו, עבר הנרי לקבוצת הכוכבים הקטלונית תמורת 16 מיליון ליש"ט.
הדאבל על מנצ'סטר השאיר טעם טוב לעונה מאכזבת
ללא ברגקאמפ שפרש, רובר פירס שעבר לויאריאל הספרדית, סול קמפבל שנחת בפומפי של סשה גאידמק את אברהם גרנט ו"קאשלי" קול שהעדיף את הכסף של צ'לסי, המשיך ארסן ונגר בקו ההצערה אותו החל בעונה קודם לכן, שהתברר כהימור נכון עם העפלתה של ארסנל לגמר ליגת האלופות.
תומאס רוזיצקי הצ'כי הגיע לתותחנים לאחר 5 שנים בבורוסיה דורטמונד מהבונדסליגה, בעיסקה המוערכת בכ-7 מיליון יורו, ג'וליו "החיה" בפטיסטה הגיע לטיול של שנה בממלכה אחרי עונה מאכזבת בסנטיאגו ברנבאו, עוד ברזילאי, דנילסון, הגיע מסאו פאולו ותיאו וולקוט בן ה-17 שהוחתם עונה קודם לכן ראה דקות משחק ראשונות בפרמיירליג.
מלבד השינוי החד בסגל עברו התותחנים למשכן חדש והאצטדיון בהייבורי ששימש את המועדון מ-1913 הוחלף לטובת אצטדיון האמירויות המפואר, השוכן באשברטון גרוב שבצפון לונדון. המעבר מהייבורי הקטן והחם אל הקומפלקס המודרני המונה 60 אלף מקומות לא היה חלק, וחניכיו של ארסן ונגר איבדו נקודות מול קבוצות כאסטון וילה ומידלסברו, שבעבר היו משמשות כמטרה נוחה לשיפור מאזן השערים.
עונת 06/07 היתה גם עונת הפריצה של רובין ואן פרסי, שהוריד סופסוף קצת מנטל ההבקעה והתלות הכמעט מוחלטת של התותחנים בהנרי. ההולנדי הצעיר הבריק בחלקו הראשון של העונה והבקיע 11 שערים ו-7 בישולים, ביניהם הוולה המפורסם, במה שיותר נראה כמהלך הלקוח מהסרט "נמר-דרקון", שנגמר בין חיבורי הקורות של צ'רלטון האומללה ועם תואר שער החודש של הפרמיירליג בספטמבר.
ההתותחנים המשיכו בשגרה וסיפקו כהרגלם כדורגל מרהיב, אך במקביל חוסר המזל פקד את הקבוצה - תיירי הנרי נפצע בשלב מוקדם של העונה שיחק 17 משחקים וסיים עם 10 שערים בלבד - הכמות הקטנה ביותר מאז הגיע למועדון ב-1999, ואן פרסי נפצע בחגיגות לאחר שער שכבש כמה סמלי, מול היונייטד, וללא רגל מסיימת בחוד, הירבתה ארסנל להחמיץ והודחה בשלב שמינית הגמר בליגת האלופות ע"י פ.ס.ו איינדהובן.
אוהדי היריבה השנואה, טוטנהאם, שהובכו על המגרש עונה אחר עונה ע"י התותחנים, ניצלו את ההזדמנות לרקוד על הדם ולשמוח לאיד כשפירסמו לכל את "קללת אצטדיון האמירויות", הטוענת כי כמה מהפועלים שעבדו על הקמתו של איצטדיון התותחנים, נמנו על תומכי התרנגולים ושתלו בין הלבנים חולצות, צעיפים וכתבי סתר שונים ומשונים בעד הקבוצה מוויט הארט ליין.
ארסנל יצאה במהרה על מאבק האליפות והשאירה את זירת הקרב לז'וזה מוריניו ואלכס פרגוסון, אך התנחמה בדאבל על היריבה השנואה ממנצ'סטר, כולל שער של המלך הנרי בדקה ה-90, שהשלים קאמבק נפלא של ונגר וחניכיו בלונדון. אם לא לחגוג תואר, יכלו אוהדי התותחנים להתהלך ברחובות הבירה ולזמר בגאווה את אחד משירי האליפות של עונת 01/02 שמילותיו אומרות: "We won the league in Manchester".
כמעט ואיבדו גם את וונגר
ניתן לסמן את קיץ 2007 כתקופה הקשה ביותר של המועדון הלונדוני, לפחות מאז מינויי של ארסן ונגר כמאמן הקבוצה ב-1996. יחד עם מעברו של הקפטן הנרי לספרד, נקשר שמו של המנג'ר הצרפתי, שאחראי יותר מכל להצלחה של התותחנים בעשור האחרון, כמועמד לעזוב את הקבוצה אותה אימן ב-11 השנים האחרונות.
ונגר, שנפגע רבות מעזיבתו של סגן היו"ר דייויד דין, חברו הטוב וזה שהביא אותו לארסנל כשעוד היה אלמוני, שהתנגד לרכישת הקבוצה ע"י הטייקון האמריקאי סטן קרונק, ניהל שיחות עם אלופת ספרד, ריאל מדריד והוזכר גם כמועמד להיות המנצח על התזמורת הקטלונית בראשות "ארבעת המופלאים".
ראש המועדון,פיטר היל-ווד ידע שבלי הצרפתי אין לו מה למכור ופתח במו"מ עם המאמן, לו נותרה שנה אחת בחוזהו. "ונגר עשה עבודה נהדרת ב-10 השנים שלו במועדון, הוא מתאים לפה ואני חושב שהוא נהנה אצלנו. יש לו עבודה טובה ואני מקווה שישאר עמנו", מיהר להלל ולשבח הבוס הגדול בכל כלי התקשורת, את המנג'ר שהביא לו 3 אליפויות, מתוכן 2 דאבלים.
סמל גדול נוסף והשחקן הוותיק בקבוצה, פרדי ליונברג, עזב לווסטהאם של אלן קרבישלי תמורת 3 מיליון פאונד. השבדי בן ה-30, שהתחבב ע"י אוהדיה של ארסנל מלבד סגנון משחקו האמוציונלי, גם בשל כך שהתהדר בפס אדום בשיערו (כשעוד היה לו כזה), כצבע התלבושת של התותחנים, הרבה להיפצע בשנתיים האחרונות והתקשה לשחזר את יכולתו משנים עברו.
משהחליט על המשך דרכו בארסנל, החל ונגר בתהליך הבניה המחודש של הקבוצה. המנג'ר שמאז ומעולם נחשב למומחה מספר אחד לגילוי כשרונות צעירים וגילה לעולם את פטריק ויירה, תיירי הנרי, פרדי ליונברג, עמנואל אבואה ורבים וטובים אחרים, המשיך באסטרטגיה המנצחת בה נקט לאורך השנים.
המנג'ר שם את ידיו על מגנה של נבחרת צרפת ואוקזר, באקארי סניה בן ה-24, שנבחר בשנה שעברה ל-11 של העונה בליגה המקומית ונרכש תמורת 9 מיליון יורו. הדני הבינלאומי, ניקלאס בנדטנר שהובא לקבוצת הנוער של התותחנים בגיל 16, חזר משנה השאלה במדי בירמינגהאם מליגת המשנה ובגיל 19, עם 11 שערים בעונה שעברה, יוכל להיות אופציה התקפית מצויינת מהספסל.
עוד אחד שעשוי להיות קלף מנצח בהרכב של ונגר הוא אדוארדו דה סילבה מיודענו, המכונה "דודו", שכבש במדי נבחרת קרואטיה שלושער לרשתו של דודו אוואט, בהפסדה של הנבחרת 4:3 בר"ג בחודש נובמבר האחרון. המתאזרח הקרואטי ממוצא ברזילאי, הגיע לתותחנים מדינמו זאגרב הקרואטית בה שבר שיא מועדון עם 34 כיבושים בעונה האחרונה והוא אמור להיכנס לנעליים הסופר גדולות - סייז 100, של תיירי הנרי. באם יסתגל "דודו" לסגנון המשחק הנוקשה של הליגה האנגלית ויכבוש מספר דו ספרתי של שערים העונה, יוכל ונגר לסמן "וי" על עוד תגלית מוצלחת לאוסף האישי שלו.
ההרכב: הגנה וקישור מעובים, התקפה רעועה
שוער: יינס להמן, שלקח בעלות על אפודת השוער בארסנל אחרי פרישתו של דייויד סימן המיתולוגי, התקשה לשחזר בעונה שעברה את היכולת שהביאה לו את תואר "שוער השנה באירופה" בשנת 2006, אך בגיל 38 הוכיח שעדיין יש על מי לסמוך ושלא נראה לו מחליף באופק. על הספסל ייחכה מנואל אלמוניה, שוער ראוי, אך כזה שזכור בעיקר בזכות שני השערים שספג באשמתו החלקית, בגמר ליגת האלופות מול ברצלונה.
הגנה: מלבד צירופו של סניה, לא נצפו שינויים רבים בהגנת התותחנים - הצרפתי, היכול לשחק במגוון תפקידים בחלק האחורי, צפוי לפתוח לצידו של עמנואל אבואה, או "גארינצ'ה הצעיר", כפי שמכנה אותו ונגר, על הקווים באצטדיון האמירויות. את מרכז ההגנה, ימשיכו לאייש בהצלחה קולו טורה והכולבויניק, וויליאם גאלאס עתיר הניסיון, שהגיע מצ'לסי במקומו של אשלי קול בעונה שעברה. על הספסל ימתינו בסבלנות עוד שני צרפתים - ארמנד טראורה וגאל קלישי והשוויצרים הבינלאומים - פיליפ סנדרוס ויוהן דג'ורו.
קישור: היה ונותר החלק החזק ביותר של התותחנים ועם שחקנים כתומאש רוזיצקי, ססק פברגאס וג'ילברטו סילבה - לא קשה להבין מדוע. סילבה, שהיה שותף עיקרי לזכייתה הקיץ של ברזיל בקופה אמריקה בונצואלה, נותר אחד השרידים האחרונים מהאליפות האחרונה של ארסנל בשנת 2004 ומלבד להיותו חומה בלתי עבירה ברכז השדה, גילה בעונה שעברה את הפן ההתקפי שבו כאשר כבש 10 שערים - בקיצור באנקר בקישור ולוונגר יש על מי לסמוך.
רוזיצקי, הנקרא "מוצארט הקטן" בשל יכולתו לנצח על הנעשה במרכז השדה, התאקלם בצורה חלקית בלונדון ונעדר מ-13 משחקי ליגה בעונה שעברה, לצד הופעות גאוניות סבל שחקנה של נבחרת צ'כיה מחוסר יציבות ותרם רק 3 שערים בשורות התותחנים, אם כי כל אחד מהם היה יפה בפני עצמו.
בעמדת הפליימיקר יפתח מי אם לא, ססק פברגאס הספרדי שעשה קפיצת מדרגה בעונה שעברה וניצל את יכולת המסירה המדהימה שלו בכדי לסיים אשתקד עם 15 אסיסטים. הספרדי בן ה-20 על אף גילו הצעיר, נחשב לאחד השחקנים האינטליגנטים באירופה, אך לוקה בחסר ביכולת הכיבוש (2 שערים בעונה שעברה) ואם ארסנל רוצה לדבר חזק בליגה ובאירופה, ייצטרך יחד עם רוזיצקי לתרום יותר שערים.
את הרביעייה בקישור ישלים ככל הנראה אלכסנדר חלב הדינמי, שיחרוש את אגף ימין באשבטון גרוב. הבלארוסי בן ה-26 שזכה 4 פעמים בתואר שחקן השנה במולדתו, סבל גם כן מחוסר יציבות וצריך לשדרג את יכולת הכיבוש שלו. על הספסל יש לתותחנים את מתיאו פלאמיני הצרפתי ואלכסנדר סונג הקמרוני, שייתנו מענה לעמדת הקשר האחורי, דנילסון המוכשר, המשמש כקפטן נבחרת ברזיל עד גיל 20, ייראה גם הוא הרבה דשא העונה ותיאו וולקוט יינסה סוף סוף להצדיק ולו במאומה את הסכומים האדירים שנשפכו עליו.
התקפה: ארסנל מודל 2008 תקום ותיפול על יכולתו של הכוכב הגדול ביותר של הקבוצה ואחד השחקנים הטובים בליגה, רובין ואן פרסי. ההולנדי שבעונה שעברה כבר הוכיח שהדיבורים עליו כיורשו של דניס ברגקאמפ האגדי, אינם מתבססים על מוצא אתני בלבד, קרע רשתות במשחקי טרום העונה והדהים עם שער "א-לה-רומאריו" בכדי לנצח את אלופת איטליה אינטר ולזכות בטורניר האמירויות. במידה ולא יסבול מפציעות לאורך העונה צפוי השחקן בן ה-24 להתמודד חזק על תואר שחקן העונה באנגליה, על ראשות טבלת מלך השערים ומילה שלי - הוא לא נופל מכריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי.
בעמדת החלוץ השני ייעשה וונגר רוטציה בן דה סילבה, בנדטנר ועמנואל אדאביור שסיים את העונה שעברה עם 12 שערים בכל המסגרות, אך לצד רגעי גאונות, נראה לפרקים גמלוני והחמיץ בשלומיאליות. חוץ מזה, לתת לו מקום של קבע בהתקפת התותחנים ולצפות לגדולות, שווה ערך לציפייה שקונסטנטין פופה יביא לך את גביע היורוליג - בקיצר, לא הולך יחד.
מה אומר החזאי הלונדוני?
תסריט אופטימי: החיפושים אחר הכתבים הסודיים של אוהדי טוטנהאם ייסתיימו בהצלחה וקללת האמירויות תוסר עם חמישייה לרשתם של פול רובינסון וההוטספור. ונגר מצליח בפעם המי יודע מי ללכד חבורת צעירים מנצחת, שתמצה את יכולתה ותגיע עד לרבע גמר ליגת האלופות. רובין ואן פרסי יישאר בריא ויתן את עונת חייו, שתסתיים עם 20 שערי ליגה ותואר שחקן העונה באנגליה, ולאחר שנתיים תחלוף ארסנל על האדומים ממחוז מרסיסייד ותסיים במקום השלישי בליגה, לא לפני שתשלים דאבל נוסף על אלכס פרגוסון וחניכיו.
תסריט פסימי: חסרונו של הנרי יורגש לכל עבר והתותחנים יסבלו ממחסור ברגל מסיימת. ואן פרסיי ייפצע במחזורים הראשונים ויסיים את העונה, "דודו" יתברר כפלופ וההתקפה של ארסנל תישען בעל כורחה על 194 הסנטימטרים של אדאביור. הסכסוך בין ונגר להנהלה יחריף והמאמן יעזוב בתום העונה החלשה ביותר שלו בלונדון, שתסתיים עם מקום בגביע אופ"א, אחד מתחת לטוטנהאם והצרפתי ינחת בקיץ כמאמנה של ברצלונה הכושלת ורווית האגו.
כל הזכויות שמורות 2026-1999 © סיטינט בע"מ
/* LAST / NEXT ROUNDs */