למרות המעברים לקבוצות אחרות והעובדה כי עזב ליריבה העירונית מכבי תל אביב, קשה לשמוע את השם גילי ורמוט ולא לדמיין אותו עם החיוך הרחב במדים של הפועל. הקשר הודיע על פרישה וגם מי שלא היה מסוגל לסלוח לו מהצד האדום, לא יכול היה שלא להיזכר ברגעים היפים שהוא יצר – זכייה בלתי נשכחת בדאבל, הופעה בליגת האלופות, הצגות כדורגל בליגה האירופית ובכל אצטדיון שרק אפשר.
ורמוט היה שחקן ששווה לקנות כרטיס רק כדי לראות אותו מלהטט עם הכדור. הדריבל שלו, האיכות והקור רוח, דברים שקשה למצוא בליגת העל שלנו מאז החלה הדעיכה בקריירה של הקשר. שחקנים רבים צריכים כמות אדירה של הזדמנויות כדי להעניק רגעים של קסם, אבל במשחק אחד, גילי לא היה צריך יותר מרגע אחד, משטח פנוי קטן בודד, על מנת לבשל כמו מאסטרו אמיתי או סתם ליצור מהלך שאפשר לראות רק בליגות בכירות באירופה.
גילי ורמוט בליגת האלופות (רויטרס)“תמסרו כבר לוורמוט”, היה אומר כל אוהד בכל משחק, כי כולם ידעו שכשהכדור ברגליים שלו, לא יכול שלא לקרות דבר טוב, פעולה יפה שתיצור מצב מסוכן. מאז שעזב, הפועל היא לא אותה הפועל, והוא כשחקן, ממש לא אותו שחקן שהיה. תחושת המועקה נותרה משני הצדדים, ונראה כי אותה תחושה הובילה אותו בסופו של דבר לפרישה בגיל 35, זאת לאחר שהוא בעצמו כבר אמר שברצונו להמשיך לשחק.
סולחה בין חלק גדול מהאוהדים של הפועל ת”א לוורמוט אולי לא תהיה לעולם, אבל מאז שעזב אותה, לא זכור קשר יצירתי אחד של האדומים שידע לתת פס לגול ברבע מהאיכות שלו כשגם בעונה הזו, התל אביביים מתקשים בכל הנוגע לעניין ייצור המצבים. זה אמנם נשמע הזוי, אבל עד היום, מאז 2015, במתחם חודורוב לא הביאו תחליף לגאון כדורגל שהיה להם במרכז המגרש.
גוטמן, ורמוט ושכטר (גיא בן זיו)רבים זוכרים רק את ערן זהבי משער הדאבל בטדי, אבל מי שבעצם יצר את המצב עבורו היה לא אחר מוורמוט, שהפציץ את השער של אריאל הרוש מזווית לא פשוטה ובצורה לא אופיינית לו. אם לא הרצון שלו והאומץ בניסיון הזה, כנראה שלא היה מה לחגוג בירושלים ב-2010 והאדומים היו מסתפקים בזכייה בגביע המדינה, שאגב, גם היא רשומה עליו עם צמד נגד בני יהודה באצטדיון ר”ג.
הקשר חייב להמשיך להיות חלק מהכדורגל הישראלי וללמד את הדור הבא כמה שיותר ממה שהוא ידע לעשות. ראיית המשחק, הגאונות בכל נגיעה בכדור, מן הראוי שכל המידע הזה והיכולות האלו, יגיעו לשחקנים הצעירים יותר למרות שלא בטוח שאת הכישרון שלו יהיה אפשר להעביר למישהו, אך עדיין אין ספק שהניסיון שיש לו יכול לתרום רבות. הצניעות שלו, גם ברגעים שהיו לו כל כך הרבה סיבות להתרברב, ראויה לאין סוף שבחים. כן יירבו שחקנים כמו גילי ורמוט בכדורגל שלנו, כולנו נרוויח מכך.
הכתוב הינו טור דעה