ילד הייתי, גם התבגרתי, שיבה זורקת לא מספיק לאט בשערי, וליגה כל כך משעממת לא ראיתי מעולם. בינואר כבר ידענו מי תהיה אלופה, קצת לפני פורים ידענו מי תרד, ולמעט האלופה ושתי סגניותיה, יחד עם שתי היורדות, שאר הקבוצות "ברמה" שווה. הפועל תל אביב יכולה לנצח את בית"ר בטדי, זו יכולה לגמול לה כעבור שבועיים וחצי במושבה, ואיש לא היה נופל מהכיסא אם קריית שמונה הייתה מנצחת היום בפתח תקווה או להפך. זה הכדורגל, ככה מחולקים לפעמים הקלפים, ויש גם עונות כאלו, כמו 2018/19, שלא יכנסו, בלשון המעטה, לפנתיאון. אז מכבי לקחה אליפות, שיהיה, בדפי ההיסטוריה היא לא לגמרי תירשם.
וקובי רפואה, גם רפואה הזהיר, ידע עוד לפני המשחק הערב שהפועל נשארה בליגה, האמינו לי שאם היה מדובר במשחק גביע חשוב הוא היה עולה עם נריוס ואלסקיס ולא עם שחר הירש הכובש. אבל כשנשארנו בליגה זה מכבר, וכשעל פי החוזה של הליטאי הוא נשאר בעונה הבאה אם יגיע למכסה של 70 אחוזי דקות משחק, אפשר להבין את רפואה שיצא גם חכם במבחן התוצאה. והנה, הירש שלא תופס משבצת זר, הכפיל היום את מספר שערי הליגה של החלוץ הליטאי.
קובי רפואה (רדאד ג'בארה)וכשחסרה בסך הכל נקודה אחת להישארות של הפועל בליגה, אי אפשר לכעוס על שחקן העונה שלנו, אלא מי לעזאזל, רובי לבקוביץ', שחילק שתי מתנות קטנות הערב לשחקנים של חביב המדור תומר קשטן. ולא ימאס להזכיר שלולא לבקוביץ' והנקודות שהביא, אולי היינו רגועים הערב קצת פחות. אז מותר לשחקן העונה לפשל קצת בגארבג' טיים, בעיקר כשנזכרים בנקודות שהביא לנו ובעובדה שבמאה ושמונים דקות מול האלופה ספג שער אחד בלבד. וזה נחמד, אפילו כשמדובר באלופה שלא תכנס ממש לדפי ההיסטוריה.
ויורשה לנו, בניגוד לרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, לברך את הצד השני על נצחונו. אז ברכות לאחיותיי ואחיי אוהדי הכדורגל של מכבי תל אביב על זכייתם באליפות. משעממת, צפויה, אך עתירת הישגים ושיאים, אפילו שלא תכנס לגמרי לדפי ההיסטוריה.
אלירן עטר עם הכדור (רדאד ג'בארה)מצד שני, ולמרות שזה לא עסק שלנו, הרשו לי לציין שלו הייתי חס וחלילה אוהד מכבי, הייתי כועס מאוד על המאמן ולדימיר איביץ', שבשחצנות ללא גבול החליט לספסל את הכוכב שלו אלירן עטר דווקא במשחק הכי חשוב בעונה, ובכך עזר להרס חלום הדאבל. ולא שאנחנו רוצים לסכסך, אבל קשה להימנע מהמסקנה שעטר לא זוכה בדרך כלל לכבוד הראוי בקבוצה שלה הביא את האליפות הראשונה והאחרונה בעידן החדש. מילא, אליפות משמימה של מכבי בינואר אפשר לסבול, דאבל היסטורי במאי קצת פחות.
ואם אשדוד מביאה לגוש המעודד שלושים וחמישה צופים במשחק הישרדות, אז באמת אין לקבוצה הזו זכות קיום בליגת העל, מה שאי אפשר להגיד על עירוני והפועל. חג שמח חברים, וברכות למכבי נתניה ובעיקר לבני יהודה על ההעפלה לגמר הגביע. אחת משתיהן, בניגוד למכבי, דווקא כן תיכנס לדפי ההיסטוריה.