השנה החדשה החלה עבור הספורט האולימפי הישראלי בדיוק כמו שחלמנו. לינוי אשרם, שמקבעת את עצמה יום-יום כמתעמלת הבכירה בהיסטוריה של ישראל, עשתה (שוב) היסטוריה עם מדליית כסף באליפות העולם בהתעמלות אמנותית, אותה השיגה בתרגיל החישוק. נכון, התחרות עוד בעיצומה, אולם כבר עכשיו ניתן להגיד שהמדליה הזאת, היא קצת אחרת.
אז לא, זה לא רק כי היא הישראלית הראשונה אי פעם שעומדת על המקום השני בפודיום אליפות עולם כמתעמלת יחידה בענף. זה אפילו לא כי היא מצליחה לעשות זאת כנגד כל ההבניות החברתיות שנוצרו בישראל ומחוצה לה לגבי זהות המתעמלות ומוצאן. הפעם זה בזכות מה שהגיע לפני המדליה, הנפילה, והדרך שקמה ממנה.
לינוי אשרם עםם מדליית הכסף (עמית שיסל, בולגריה)הרבה תשומת לב תקשורתית ניתנה ללינוי סביב האליפות. הציפיות נערמו על כתפיה בזו אחר זו, ההישגים בתחרויות שלפני הצביעו על כושר מעולה ורמת מוכנות גבוהה, ונראה כי הכל היה מוכן וסלול עבורה בדרך למדליה/ות. אלא שהפעם, משהו השתבש. בתרגיל הראשון שלה בסופיה, תרגיל הכדור, היא כשלה באופן שלא אופייני לה. היא הפילה את המכשיר פעמיים, יצאה לחלוטין מהתרגיל ולא הייתה קרובה אפילו להעפיל לגמר.
רבים הספורטאים שלא היו מצליחים לאסוף את עצמם אחרי פתיחת תחרות שכזו ולהתרומם כאילו כלום לא קרה, אך לא אשרם. למרות האכזבה, עיניה נשארו על המטרה, לא סטו לרגע, וכבר פחות מ-24 שעות לאחר מכן היא הרשימה עם תרגיל מצוין במוקדמות החישוק, אותו אף הצליחה לשפר עוד יותר בגמר, בדרך למדליה ההיסטורית.
לינוי אשרם (עמית שיסל) לינוי אשרם מוכיחה פעם אחר פעם שקורצה מחומר אחר, חומר אותו יש לטובי הספורטאים והספורטאיות בעולם. היא ווינרית אמיתית, לוחמת שלא מוותרת גם אם לא הכל הולך לפי התכניות שלה ושל צוות האימון (המשובח) שלה. בעיניי, מדובר במודל לחיקוי עבור כל ספורטאי מתחיל או ספורטאית מתחילה. לא בטוח שרבים נתנו לה סיכוי אי שם בתחילת הדרך, אולם כעת היא מוכיחה שוב ושוב כי מקומה בטופ העולמי מוצדק. ויודעים מה? זו רק ההתחלה.
הכתוב הינו טור דעה.