אם לא היה מגיע אלי אלבז בתוספת הזמן ומבקיע לרשתה של עירוני קריית שמונה, שכבר איבדה בדקה הזו את הסיכוי להעפיל לפלייאוף העליון, אנחנו, אוהדי הפועל תל אביב, היינו יכולים להיות מרוצים מהמחזור הזה. אם בארבעה משחקי בית רצופים לא הצלחנו לחצות את הקו האדום, מי אנחנו שנלין שבאחד ממגרשי החוץ הקשים בליגה, לא ספגנו, ואפילו השגנו תיקו שגרם לנו להיפרד, ולו באופן זמני, מהמקום האחרון. אבל אז הגיע אלבז, בתוספת הזמן, כשלקריית שמונה כבר לא היה על מה לשחק, והגביה את הרף הקשה למעבר גם ככה.
ולא, אנחנו לא מתלוננים על רפיון בהגנת ק”ש, גם בגלל שלא ראינו את המשחק, וגם בגלל שהמשחק שבו כן צפינו הסתיים בסופו של דבר בתוצאה שרוב המהמרים שמו את כספם עליה. ברכות לאחות מסכנין על העלייה לפלייאוף העליון. כמוו שזה נראה, יש סיכוי שאת הפלייאוף העליון הבא שלנו נראה בליגה הלאומית. כבר שבועות ברור שאנחנו למעשה נמצאים בליגה של שלוש קבוצות, שמהן תימלט בעור שיניה רק אחת. עשרים ואחת נקודות יש עוד בקופה, מה שמביא אותנו להתפלל לשיבוץ נוח בפלייאוף התחתון, ושחס וחלילה לא נפסיד לכפר סבא, כי אז באמת יהיה קשה לשרוד בליגה.
נכון, יש עוד שבעה מחזורים, אבל המצב נראה רע. ולאו דווקא בגלל פער ארבע הנקודות, יותר מפני שפשוט "כתוב" על העונה הזו שהיא תסתיים באופן מר. גם לפני שלושים שנה כמעט ירדנו ליגה אחרי שההתאחדות הפחיתה לנו נקודות, גם אז סבלנו מניהול שערורייתי, וגם אז הפסדנו לבני יהודה בהפרש של שער. לא נורא חברים, כבר אמרתי; עדיף לרדת ולהיבנות מחדש, זה לא אסון גדול כל כך. זיכרו תמיד איפה היינו לפני חודשיים. בהצלחה להפועל באר שבע מחרתיים נגד בית"ר ירושלים.
וכן, הגענו לשתי הזדמנויות וחצי, שתיים של עמית ביטון ואחת של עופר ורטה. חלוצים הרי כמעט שאין לנו, אבל כדורגל של ממש לא שיחקנו היום. מצד שני, זה היה משחק בין קבוצה שלא צריכה יותר מתיקו לבין אחת שלא מאמינה שתוציא יותר מתיקו. בעזרת השם ובעזרת מנחם קורצקי, המשחקים בפלייאוף התחתון יהיו שונים. בהצלחה לבני יהודה מחר נגד אשקלון, זיכרו שם בשכונה שטרם הבטחתם את ההשארות.
והרשו לי להגיד משהו לכל אלו שאומרים שטוב שהפועל תישאר בליגה, שהיא חשובה לה, וכל מיני שטויות כאלו. לא חברים, מה שטוב לספורט הוא שהקבוצה שתצבור יותר נקודות תישאר בליגה, אפילו אם יש לה קהל אוהדים קטן יותר, ותקציב דל. ספורט קוראים לזה בעברית.
כאחד שאוהד שתי קבוצות בעולם בלבד, הפועל תל אביב וזו שמשחקת נגד מכבי, האמינו לי שהעמדה שאציג כאן לגבי המשחק ההוא בין ברצלונה לפריז סן ז'רמן היא אובייקטיבית לחלוטין, כי בניגוד לכל מני ישראלים, שחולמים בעברית שהם ספרדים, אני שונא את ברצלונה ואת ריאל מדריד באותה מידה. והנה העמדה חברים: לא את המשחק הגדול בכל הזמנים ראיתם ברביעי האחרון, אלא את החותמת הסופית לכך שהכדורגל הפך מענף ספורט שאמור להיות שוויוני והגון, לעסק מסחרי שסופר מיליארדים ולא סופר את האמת.
כי את שני הפנדלים שנתן הגרמני לברצלונה, אני לא הייתי מעז לשרוק אפילו לטובת הפועל בדרבי, וגם ידידי לירן ליאני לא היה שורק אותם לטובת מכבי. וממש כפי שבתכניות ריאליטי למיניהן לא סופרת ההפקה את המסרונים כמו שצריך, אלא מעדיפה בשלב הבא את זה שיביא לה יותר רייטינג, כך גם היה ברביעי האחרון בברצלונה. ואם הפרשנים והשדרנים מספרים לכם אחרת, זה רק בגלל שגם הם חלק מהמפעל הזה. מפעל, לא? ככה אפילו הם קוראים לזה.