עונת 1975/76 הייתה העונה של האדומות. ביציעי וסרמיל ואנפילד האוהדים היו בטירוף, בערים באר שבע וליברפול השכונות השקטות התעוררו. אז גם נולד שיר האוהדים המפורסם של באר שבע: "ליברפול באנגליה באר שבע בישראל - היידה הפועל". כמובן שבאותה שנה זכו שתי הקבוצות באליפות.
אולם מאז סוף שנות השבעים באר שבע החלה לצנוח ומכבי חיפה, התל אביביות ובית''ר התחילו לשלוט בגדול בכדורגל הישראלי. לאוהדי ליברפול היו אמנם עוד כמה שנים של עונג, אבל גם קבוצתם נעצרה בשנת 1990 כאשר רוני רוזנטל העניק למרסיסיידרים את האליפות האחרונה שלהם. עתה שתי הקבוצות מראות ניצוצות של חזרה לימים הגדולים.
האם בכלל אפשר להפוך קבוצה בינונית לאימפריה? הרי, בכל פרשנות תמיד אומרים שמכבי ת''א או מכבי חיפה עדיפות על הפועל באר שבע כי להן יש היסטוריה עשירה, אבל גם הן התחילו מאפס אליפויות אז למה שהקבוצה מהדרום לא תמשיך העונה בספירה שלה. השאלה היא איך משנים אופי של קבוצה קטנה לכזו של אימפריה גדולה?
 |
| ברדה חוגג (איתי כהן) |
|
| |
את השאלה הזו בדיוק שאלו אוהדי ליברפול בשנת 1959 בזמן שקבוצתם עוד דשדשה בליגה השנייה באנגליה. בדצמבר של אותה שנה הגיע לקבוצה איש אחד קטן עם שאיפות גדולות, ביל שאנקלי. אף אחד לא האמין ביכולותיו של הקוסם הסקוטי, אבל הוא האמין. יותר נכון, הוא עשה מה שאחרים לא עשו ואולי גם לא יעשו. מעבר להיותו גאון כדורגל היה שאנקלי בראש ובראשונה פסיכולוג ויש שגידו שאם היה נשאר בצבא הממלכה בו שירת במלחמת העולם השנייה, היה הופך גם למצביא. הסקוטי הבין כי מה שהופך קבוצה לאימפריה זה קודם כל הגישה - משל לחיים: תתייחס לעצמך ברצינות ואחרים ייקחו אותך ברצינות.
שני הדברים הראשונים שראה שאנקלי היו: שלט היציאה מחדרי ההלבשה לכר בדשא באנפילד, עליו היה כתוב: Welcome to Anfiled ואת מדי הקבוצה האדומים לבנים. בצד חריג שינה הסקוטי את השלט הרך והנעים לשלט This is Anfiled המאיים ואת מדי הקבוצה הפך לאדום מלא. בכלל צבע מלא של קבוצות כך הוכח יוצר הרתעה בקרב היריבות.
מאותו הרגע החלה ליברפול לבנות את האימפריה שלה לאט לאט, צעד אחר צעד ועד לאליפות האחרונה שלה בשנת 1990 הפכה להיות לקבוצה הגדולה יותר באנגליה כשהיא זוכה ב-11 אליפויות, 4 גביע אירופה לאלופות ושני גביעי אופ''א. אגב, שיא זכיות האליפות שלה החזיק מעמד עד שמנצ'סטר יונייטד זכתה בשנת 2008 באליפות ה-19 בתולדותיה.
 |
| יורגן קלופ (רויטרס) |
|
| |
עתה יש תחושה של פריחה מחדש בליברפול. נראה ששוב הבינו בקבוצה שלהחליף סתם שחקנים זה לא יעזור, כמו גם שלהחליף סתם מאמן זה לא יעזור, אלא צריך להחליף את הגישה, ומי יותר מתאים לשינוי הגישה מאשר מאמן חוצפן גרמני שלא סובל מהנימוס הבריטי ולא שומר על איפוק כשקבוצתו מפרקתת את מוריניו וצ'לסי.
גם בבאר שבע יש תחושה של פריחה. הקבוצה נבנית נכון, הסגל הפך לרחב והאצטדיון לתאטרון החלומות של העיר, שצמאה כל כך לחזור לימים הגדולים, שהתחילו והסתיימו איי שם בשנות השבעים.
מי יודע, אולי בסוף השנה הזו או בסוף העונה הבאה יחזרו בשכונות של באר שבע לזמזם את השיר ההוא משנות השבעים: "ליברפול באנגליה - באר שבע בישראל, היידה הפועל".
הכתוב הינו טור דעה