קשה להתנבא לאחר שלושה מחזורי ליגה, אך למרות שנעצרה בווסרמיל נדמה כי מכבי תל אביב תשייט גם העונה אל תואר אליפות שלישי ברציפות. אין אני מנסה לחתום את גורל העונה לאחר 270 דקות של כדורגל, אך לאחר שנתיים של שליטה צהובה הפרויקט של ג'ורדי קרויף לא צפוי לחוות תקלות משמעותיות גם מול ההתחמשות בכרמל והחיזוק של בירת הנגב.
לאחר שמכבי חוותה הטמעה מתודית של שיטת ה-4:3:3 היציבה בעונה הראשונה תחת אוסקר גארסיה, התפתחה תחת פאולו סוזה עם הרוטציה ושינוי המערכים, השינויים של קודמיו בתפקיד הפכו את חייו של פאקו אייסטרן לקלים יותר והוא רק צריך לבחור מתוך אפשרויות הסגל השופע שנבנה בקרית שלום.
 |
| ג´ורדי קרויף. בדרך אל התואר השלישי (רדאד ג´בארה) |
|
| |
בין אם עדן בן בסט יעלה ב-11 או ראדה פריצה יצפה בחבריו מהיציע, מכבי איכותיות, חזקה ויציבה הרבה יותר ועל פי צורת המשחק שלה ניתן להבין כי ההגעה של המאמן הבאסקי רק העירה את הרעב הצהוב לאחר תנומה קלה בקיץ.
בזמן שהיריבות על התואר סובלות ממשחק חד גווני, חיפה של אלכסנדר סטונייביץ' לא מצליחה לשמור על שער נקי ומשחק הקישור האחורי שלה לוקה בחסר בלשון המעטה, מנגד בבאר שבע לא מצליחים לנצל את הכישרון של החלק הקדמי למשחק התקפה שוטף זולת הבלחות רגעיות של שחקנים בודדים.
 |
| פאקו אייסטרן. אינפלציה בלתי נגמרת בסגל (יניב גונן) |
|
| |
אז חובבי התחרות יערערו על הקביעה שלי בתקווה להשיג את מנת הדרמה הקבועה שלהם מידי מחזור, אך אני אטען שוב כי הרף אותו הציבה מכבי בשנתיים האחרונות ממשיך להיות גבוה על הכדורגל הישראלי, עד שיוכח אחרת.
הכתוב הינו טור דעה