ריאל מדריד היא מחזיקת גביע אירופה לאלופות בפעם העשירית בתולדותיה, הדסימה, אם תרצו. שנה אחר שנה מאז 2002 ניסו הלבנים ממדריד לקחת את הגביע הנכסף, ונבעטו פעם אחר פעם מהמפעל בבושת פנים. כעת, הם יכולים סוף סוף לחגוג ולהתחיל לספור לכיוון ה-20.
הייתה הרגשה לפני הגמר שזה הזמן של ריאל מדריד. דווקא באחת העונות הגדולות בתולדות הקולצ'ונרוס, גם העונה הקבוצה הגדולה של מדריד הייתה שם כדי להזכיר להם למי יש יותר גדול.
 |
| בייל חוגג. שווה 100 מיליון (רויטרס) |
|
| |
אתלטיקו נבנתה בגופו ובצלמו של סימאונה, קשוחה, איכפתית, ובעיקר רעה ואחת שלא לוקחת שבויים. במהלך המשחק נראה היה שאתלטיקו לא תספוג פה שער גם בעוד 400 דקות, אך אז הגיעה הדקה ה-93 והראש של סרחיו ראמוס ומשם, לאיש כבר לא היה ספק מי תחגוג הערב בליסבון.
ריאל הגיעה אנרגטית יותר להארכה, עם רוח גבית גדולה ופשוט פירקה 1:4 את אתלטיקו האומללה, כשאפילו דייגו סימאונה איבד משלוותו בשלב מסוים והטיח האשמות בשופט במהלך המחצית של ההארכה וגם בסיום. היה כואב לראות את דייגו חוזר שנים אחורה ומאבד את הקלאסה שאפיינה אותו במהלך העונה.
 |
| דייגו סימאונה. הלב איתו (רויטרס) |
|
| |
כולם דיברו לפני המשחק על כריסטיאנו רונאלדו. הכוכב הפורטוגלי זכה בגביע אלופות שני בקריירה בעונת אלופות ענקית, אך בגמר פושר מאוד. זאת למרות שכבש שער שהעמיד אותו על 17 שערים העונה במפעל, שיא פשוט מדהים, שספק אם אי פעם יישבר.
קרלו אנצ'לוטי זכה בגביע האלופות השלישי שלו כמאמן כשהוא מחזיק בעוד שניים כשחקן, סימאונה פספס הזדמנות לזכות בראשון שלו עמוק בתוך תוספת הזמן. הלב כואב על המאמן הארגנטינאי, אך הוא יתנחם בכך שהחזיר לאתלטיקו את האליפות לאחר 18 שנה, ויום אחד גם הוא יניף את הגביע הנכסף, עם אתלטיקו או כל קבוצה אחרת שתחפוץ בשירותיו של אחד המאמנים הטובים בעולם כיום.
הכתוב הינו טור דעה