הניסיון עשה את שלו

מכבי תל אביב זכתה בגביע המדינה כצפוי, למרות שבמחצית השנייה היא הורידה קצת את קצב המשחק. למזלה, הרבע השני שלה היה טוב, בו היא היא פתחה הפרש גדול. הוא נתן לה את הביטחון לקראת ההמשך וגרם לזה שהפועל אילת רדפה אחריה במשך כל המשחק ואיבדה הרבה כוחות. בנוסף, לצהובים היה את הניסיון שליריבתם לא היה במעמדים אלו.

שתי הקבוצות מכירות היטב אחת את השנייה והן הגיעו מוכנות להתמודדות הזו. הן סגרו אחת את השנייה עד שמכבי פתחה פער גדול, דווקא עם דייויד בלו, אותו עודד קטש מכיר כל כך טוב. גם יוגב אוחיון שיחק יוצא מן הכלל. אגב, הפורוורד היה המצטיין במשחק ללא ספק. לאחר מכן, כאשר סופו וגייטס לא היו על המגרש, ראינו משחק של שחקנים נמוכים. כשגייטס חזר למשחק, היווני חזר. המאמנים פשוט עשו התאמות בהתאם למה שקורה על הפרקט.

אלכס טיוס מטביע (יניב גונן)

קטש נתן דקות רבות יחסית ליובל נעימי, אך מצד שני, ניב ברקוביץ', שהיה טוב מאוד בחצי הגמר נגד הפועל תל אביב, לא שיחק.

שתי הקבוצות היו קצת בלחץ אך מכבי המנוסה ידעה איך לפעול, ובהתאם לכך ביססה את משחקה על השחקנים המנוסים. דווין סמית', אוחיון ובלו ידעו איך לעשות את הפעולות האישיות שיתנו את היתרון, את ההובלה ובעצם את גביע המדינה.

כששלושת הישראלים הבכירים של אילת, אלישי כדיר, אפיק ניסים וניצן חנוכי, היו חלשים, ברור שלקבוצה היה קשה להשיג ניצחון. לעומת זאת, הצהובים נמצאים בכושר מצוין. אנחנו רואים זאת גם בליגה וגם בטופ 16.

אוהדי מכבי ת"א. בוודאי מרוצים (יניב גונן)

המשחק של בלו, היכולת הטובה של אוחיון וההפתעה של דייויד בלאט עם הדקות לסילבן לנדסברג, נתנו למכבי את הניצחון. אילת לא הייתה מוכנה לגארד הצעיר.

לצהובים מחכה משחק קשה מאוד בראשון, נגד הפועל תל אביב בדרבי. ברור שיש עכשיו תחושה של אופוריה, אבל אין קשר בין המשחקים. בראשון זה סיפור חדש ומכבי צריכה לדעת זאת. השאלה איזה הפועל נראה בדרבי – מה עם מתן נאור ומה עם רביב לימונד? אני מאמין שהשחקנים יזכו ליום חופש בשישי כדי לחגוג את הזכייה בגביע, אבל כבר במוצאי שבת הם יחזרו להתאמן לקראת הדרבי החשוב.