הנבחרת טובה בדיבורים

חבל. אכזבה גדולה. המשחק מול נבחרת אזרבייג'אן הוא מסוג המשחקים שהם מוקש. אסור לנו לאבד נקודות נגד נבחרות שמדורגות מתחתינו בבית וחבל מאוד שזה קרה שוב.

אלי גוטמן עדיין לא גיבש הרכב קבוע ורואים זאת. הוא נמצא בבעיה. קשה מאוד כששחקני מפתח כמו טל בן חיים, ערן זהבי וליאור רפאלוב לא נמצאים בסגל עקב פציעות או הרחקות. חסרונם באמת הורגש.

לעניות דעתי, גוטמן טעה כשהוא פתח עם ביברס נאתכו וגל אלברמן ביחד. מדובר בשני שחקנים שהם די דומים באופי. אני מאוד אוהב אל אלברמן אבל נאתכו נמצא בכושר טוב יותר והוא צריך לפתוח בקישור יחד עם שחקן טיפה יותר מהיר ואגרסיבי כמו רפאלוב או זהבי.

נאתכו. צריך לפתוח בקישור עם שחקן מהיר יותר (יוסי ציפקיס)

מלבד השניים הללו שפתחו בקישור, פתח גוטמן עם הרכב התקפי, אבל לצערנו התוצאה לא נקבעת בגלל מערך התקפי אלא בזכות שחקנים. המשחק שלנו היה איטי מאוד ומסורבל. לא יצרנו מצבים מסוכנים ליד שער היריבה. השער של נאתכו היה במתנה ואם לא השוער האזרי לא יודע אם היינו מזיזים את הרשת. גם דודו אוואט נרדם קצת. הוא עשה צעד מיותר במקום לזנק ושילם על זה.

החילופים שנעשו היו מתבקשים. גוטמן ניסה לשנות קצת ולרענן את השורות כדי להשיג שער ניצחון שהיה נותן לשחקנים לישון בשקט. זה בסדר שיוסי בניון לא פתח, לא קרה כלום. יש עוד הרבה שחקנים אטרקטיביים.

חבר'ה, אני יודע שאני לא מגלה לכם את אמריקה, אבל היכולת לא מספיקה. היא לא תספיק נגד רוסיה וכמובן שלא נגד פורטוגל. אם קודם היינו צריכים לנצח את רוסיה בבית כדי לשמור על סיכוי עכשיו אנחנו חייבים לעשות את זה בשל איבוד הנקודות לאזרבייג'אן. נכון שתמיד יש סיכוי, אבל זה לא נראה טוב.

גוטמן. חייבים לנצח את רוסיה ברמת גן (GettyImages)

לסיכום - אכזבה. אנחנו מעריכים את השחקנים שלנו בליגה, אבל פה הטעות. הם טובים בליגה שלנו אבל ברגע שהם משחקים במסגרת אחרת הם לא מציגים את אותה יכולת.

אסור לשכוח שמדובר עדיין בכדורגל ויש עוד הרבה נקודות בקופה. המשחק נגד רוסיה יהיה קצבי בהרבה כי ניגרר לקצב המשחק של פאביו קאפלו ונבחרתו. השאלה שלי היא למה אנחנו לא יכולים להכתיב קצב? למה נגד אזרבייג'אן לא שלטנו בנעשה על הדשא והובלנו למשחק קצבי? חבל שאנחנו תמיד הנגררים.