“ככה זה, אנחנו פשוט לא מספיק טובים, פשוט אין מה לעשות...”, אין דבר שמרגיז אותי יותר מאשר לשמוע את המשפט הזה, ובארץ (אולי גם במקומות אחרים שאני פשוט לא יודע עליהם מספיק) המשפט הזה נאמר יותר מדי וביתר קלות.
בכל פעם שאנחנו נכשלים במשימה, בכל פעם שעומד בפנינו מכשול מסויים, ולא רק בספורט, מיד נזרק לאוויר המושג, “אין מה לעשות". כפי שאני רואה את זה, אנחנו פשוט מוותרים לעצמו יותר מידי בקלות.
היום נחתמה העונה האירופית של שלוש הנציגות שלנו באירופה וההדחה המשלושת הוסברה, שוב, ע"י המשפט, “אין מה לעשות, אנחנו פשוט פחות טובים". אז נכון, אנחנו באמת פחות טובים, הרבה פחות טובים. ההפרש ברמת הכדורגל של הארץ לעומת העולם, גדלה ומשחקי הליגה המשמימים רק מוכיחים את הנקודה.
 |
| אוהדי לגיה ורשה. שתי הפולניות עלו, כל הבלגיות ורק אנחנו בחוץ (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אבל זה לא אומר שאין מה לעשות ושזה לא יכול להשתנות, יש מה לעשות, השינוי חייב לבוא מהבסיס, מקבוצות הנוער והילדים. אין בארץ אקדמיית כדורגל אחת ראויה (תסלח לי אשדוד בינתיים), אין חינוך ראוי למשחק ולספורט בכלל.אנחנו אוהבים לדבר על הליגה הבלגית והליגה הפולנית אליה שחקנים ישראלים 'בורחים' ועושים טעות. סטנדרד ליאז', קלאב ברוז' ואנדרלכט (מאזן מושלם) עלו לשלב הבא מהמקום הראשון. ויסלה קראקוב ולגיה ורשה עלו מהמקום השני ושלוש הנציגות שלנו - בבית. כנראה ששם עשו שינוי מהבסיס.
זה שחיפה, מכבי והפועל לא עלו מהבתים שלהם לא מאכזב אותי אפילו במעט, זה חשוב שנשתתף במפעלים האירופים וזה יכול לתרום לנו, ובעיקר לכיס של בעלי הקבוצות, אך המטרה של כל קבוצה, של כל שחקן ושל כל מקבל החלטות בכדורגל שלנו צריכה קודם כל להיות שיפור הליגה המקומית ושידרוג רמת המשחק של הכדורגל הישראלי.
 |
| נבחרת הנוער של גרמניה. מתחילים מהבסיס (איתי ישראל) |
|
| |
את זה אפשר לעשות רק ע"י השקעה מסיבית בתשתיות. ראשי הקבוצות חייבים לשפר משמעותית את מחלקות הילדים והנוער, מתקני האימונים והאיצטדיונים (בפן הזה נרשמת התקדמות קלה בזמן האחרון) ופחות להשקיע ב"כוכבים" שמשחקים רק בשביל עצמם ולא בשביל המועדון.
אז מספיק עם ה”אין מה לעשות", יש מה לעשות וחייבים להתחיל לעשות את זה באופן מיידי.
הכתוב הנו טור דעה