משחק ענק, שיהיו עוד כאלה

היום אפשר להגיד שהתחילה הליגה. המשחק בבלומפילד היה מושלם מכל הבחינות. אווירה מחשמלת, קהל האוהדים של שתי הקבוצות היה צבעוני וססגוני ומכבי תל אביב ומכבי חיפה סיפקו כדורגל משובח. לפני שננתח את המשחק, תרשו לי לסכם אותו: מכבי חיפה יצאה פראיירית. כל כך הרבה הזדמנויות לא יהיו לה בהרבה משחקים ביחד. רק חוסר יכולת בצד ההתקפי מנעו ממנה לנצח במשחק עם כמה שערי יתרון.

המפגש התעלה לרמה גבוהה מאוד, הרבה זמן לא ראיתי משחק שכזה בליגת העל. קצב משובח, משחק פתוח ויומרני של שני הצדדים, הרבה דקות מצוינות של מכבי חיפה אבל גם למכבי תל אביב היו לפרקים דקות מצוינות.

אני חושב שמכבי תל אביב היתה הרבה פחות טובה בגלל גודל המעמד שחלק משחקניה הצעירים חוו בפעם הראשונה. המערך שהציב מוטי איווניר קרס בהרבה דקות. משחק ההגנה והקישור האחורי היו חלשים ורק חוסר יכולת כמו שאמרתי, מנעה מחיפה להבקיע לפחות שלושה שערים. המגנים של מכבי, יואב זיו ועומר ורד היו חלשים מאוד. הם צריכים לזכור שהם קודם כל מגנים.

עומר ורד. חלש מאוד (יוסי ציפקיס)

השחקנים של אלישע תמיד מגיעים מוכנים למשחקים גדולים. זה נקודת זכות גדולה למאמן שעומד בלחץ ולא נבהל ממשחקים כאלה. אוראל דגני היה טוב, אבל אני לא מבין למה חיים מגרלשווילי לא פתח במקום טוואטחה. בשביל מה הוא הגיע? אם הוא לא משחק עכשיו, מתי כן?

בסיכומו של ערב אפשר להגיד שזה הכדורגל שאנחנו רוצים לראות, עשרות אלפי האוהדים מדי שבת. אני פונה מפה לכל מי שצריך: תעשו לנו ליגה קצרה שנראה הרבה משחקים כאלה, שכל שבת וכל מחזור נראה לפחות שני משחקים כמו שראינו בבלומפילד. שנראה מפגשים מעניינים בין הקבוצות הגדולות. נמאס לנו לראות אצטדיונים ריקים. אנחנו רוצים אצטדיונים מלאי קהל כמו שהיה לנו בבלומפילד. רק זה ירים את הכדורגל שלנו.

אלישע לוי. מגיע מוכן למשחקים גדולים (יניב גונן)

לסיכום, נהניתי מכל דקה בבלומפילד, כן ירבו משחקים כאלה. בהחלט התחלנו את השנה החדשה ברגל ימין.