בלאט עשה לזה סופו

אין ברירה וצריך גם לדבר על דברים מקצועיים שקשורים למשחק. שום דבר לא השתנה ומה שהיה די טריוויאלי וצפוי קרה. מכבי תל אביב ניצחה את גלבוע/גליל בכמעט 30 הפרש. בסך הכל הניצחונות של מכבי בפיינל פור עומדים על 50 הפרש והם מעידים על בדיוק מה שראינו ממכבי לאורך העונה כולה. קבוצה מאומנת, מגובשת, שמחה ועם הגנת לחץ בראשות צ'אק אידסון, ג'רמי פארגו וריצ'ארד הנדריקס כשמתווספים להם בצורה יוצאת מן הכלל גם דייויד בלו, ליאור אליהו סופו וכל החבר'ה.

ניסיתי יחד עם חבריי לחשוב, אולי בכל זאת גלבוע/גליל תוכל לדגדג את המכונה הצהובה הכל-כך משומנת, אבל כבר אחרי דקה וחצי, כשבלו עשה שחור לגלבוע/גליל עם ארבע שלשות כמעט רצופות ו-0:10 מיד על ההתחלה, כבר הבנתי שכדאי ללכת לשתות קפה באוהל ה-VIP.

אפרופו, לא סתם אני מזכיר את האוהל של ה-VIP, כי עושה רושם שחוץ ממנו, זה קצת הופעות ובר רפאלי את עומרי כספי, אבל הרבה כדורסל מרהיב ותחרות שווה לא ראינו בפיינל-פור הזה.

אם בציונים עסקינן, הרי שלמכבי כמועדון, קבוצה, צוות מקצועי ורוב השחקנים מגיע ציון עשר. הרי עשר הוא לכאורה ציון מושלם, אבל אי אפשר היה לדרוש יותר ממכבי, שלא נראתה בתחילת העונה מועמדת להציג סוג של כדורסל כזה עם כל כך הרבה נחישות, התלהבות ואין סוף של הנחלת תבוסות כמו בימים עברו. ההגעה לגמר היורוליג, גביע המדינה ואליפות המדינה, מבטאים בצורה כמעט מושלמת את החלום הרטוב של אנשי הנהלת מכבי שיצאו להרפתקה לא פשוטה עם מינויו של דייויד בלאט במקומו של פיני גרשון.

איך שגלגל מסתובב לו. לפני שנתיים אף קבוצה לא רצתה את דייויד בלאט ואחרי שנתיים הוא אחד המבוקשים אחרי אטורה מסינה ויכול להיות שכמו האיטלקי, שעכשיו הולך להיות עוזר מאמן בלייקרס, גם הסיכויים של בלאט להגיע ל-NBA יהיו גבוהים.

ג´רמי פארגו. המצטיין של מכבי העונה (שי לוי)

את תואר השחקן המצטיין של העונה הייתי נותן לג'רמי פארגו. אומרים "יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע". פארגו הגיע כברירת מחדל במקומו של מיקייל טורנס ומשחקן אנונימי שהגיע מהגליל רק בשנה שעברה, עם שווי שוק של 200 וקצת אלף דולר, הוא לקח על הכתפיים, במיוחד אחרי פציעתו של דורון פרקינס, את הקבוצה לגמר היורוליג, לגביע ולאליפות, כשהוביל בהצלחה גדולה מאוד הן את משחק ההגנה והן את משחק ההתקפה במיוחד בשלבים המכריעים של העונה. על זה מגיע לו להיות גם השחקן המצטיין של העונה וגם לקבל חוזה פנומנלי של בערך מיליון דולר לעונה לשנתיים נוספות.

הישראלי המצטיין שלי, ללא שום צל של ספק, זה גיא פניני. אם זה היה נראה בהתחלה כאילו שליאור אליהו, שחזר מקאחה לבוראל ופתח את העונה בצורה יוצאת מן הכלל ואמור היה להחליף את מקומו של עומרי כספי, ייקח את התואר, בא גיא פניני "האפור" ונתן תצוגות של תותח על במיוחד במשחקי המאני-טיים. פניני לא אתלט, אין לו ניתור, אין לו יכולת כדרור מדהימה, אבל קור הרוח, היכולת שלו לעלות מהספסל או בחמישייה ולהמטיר שלשות הן בפיינל-פור האירופי, כמו גם בליגה ובגביע, עם תוספת של חוצפה, אגרסיביות וחיבור לקהל הצהוב, מכתירים אותו לשחקן הישראלי המצטיין במכבי העונה.

אפשר היה לראות את החיוכים של אנשי הנהלת מכבי ליד הספסל. החיוכים האלה שידרו "השלמנו את המשימה ובגדול". אבל אתם יודעים שבספורט, בטח ובטח שבמכבי, הרבה זמן לחגוג אין ואת תחילת העבודה וההכנה לקראת העונה הבאה מכבי עשתה ועושה בצדק מזה מספר שבועות ואפילו חודשים. החוזים שנחתמו וייחתמו, עם ג'רמי, עם דייויד בלו וככל הנראה עם צ'אק אידסון, יבואו מתוך כוונה ליצור המשכיות לקבוצה שהתחברה בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

סופו מטביע. "יש לו חלק גדול בהצלחה של מכבי" (שי לוי)

נודה ונתוודה שסימן השאלה וההימור הגדול של בלאט ומכבי היה "בייבי שאק". בעיות משקל ומשמעת, פתיל קצר, מעבר למדינה זרה ותיאבון גדול היו סיכון גדול לקבוצה שנבנתה לעונה הזו. החותמת באה לידי ביטוי כאשר נבחר לחמישייה של היורוליג. יש לו חלק גדול מכל מה שנקרא מכבי תל אביב בעונת 2010/2011.

אם נוסיף לשחקנים שציינו את ליאור אליהו, גיא פניני ויותם הלפרין, שהשמועות אומרות שנמצא כבר במו"מ מתקדם עם הצהובים, הרי שיחד עם אלישי כדיר וטל בורשטיין, יהוו שלד ישראלי חזק לקראת העונה המסובכת משהו בשנה הבאה. שון ג'יימס אמור להוות את ההשלמה החסרה למשחק הפנים יחד עם סופו והנדריקס (מצ'באן בגדול אכזבה גדולה וכנראה יושאל לקבוצה אחרת).

אם השנה דייויד בלאט הצליח להחביא באומנות את החסרונות במשחק הפנים שלו, כמו לדוגמא העבירות המהירות של סופו, חוסר הגובה וההשתלבות הלא מוצלחת של מצ'באן, יבוא ג'יימס ויוסיף לפחות קודם כל במשחק ההגנה עם הריבאונדים והחסימות, שאולי ישכיחו מאיתנו את טרנס מוריס, שהלך ל"רעות בשדות זרים" וברח לטובת הכסף הגדול ובצדק.

קובי פרץ ואישתאר. ג´מצ´י: "התרגשתי" (שי לוי)

אם נעצור לרגע ונראה שהסגל עמוק מדי ומעובה משהו, הרי שלוש מסגרות בעונה הבאה בוודאי ובוודאי לא יקלו על עבודתו של דייויד בלאט עם הצוות המקצועי, אבל אחרי עונה שלא נתנו למכבי שום סיכוי, בטח שזה לא המקום שלא ניתן קרדיט גדול מאוד למכבי לקראת העונה.

נ.ב. משני דברים התרגשתי יותר מהרגיל. האחד, משירת התקווה של קובי פרץ ואישתאר והשני מהמחווה היוצאת מן הכלל של הצוות המקצועי שנתן דקות של כבוד אולי אחרון לדריק שארפ, שקנה את הזכות הזו ב-15 שנים מחויבות, אהבה, חיבור וגם רגעים גדולים ובלתי נשכחים.