יש אימרה ידועה שגורסת, כי מה שלא הורג - מחשל. יכול להיות שקיץ 2010 בבית"ר ירושלים יסתמן לאורך זמן דווקא כנקודת הציון שבה המועדון התחזק, התחשל.
אם בתחילת הקיץ היו מי שסימנו את בית"ר ירושלים כמועדון שעומד לפני פשיטת רגל וכקבוצה שתלחם על ראשות הפלייאוף התחתון בעונה הקרובה, הרי שכעת נראה כי עם מספר ליטושים אחרונים אולי נזכה לראות את המועדון הזה שכל כך חשוב לכדורגל שלנו אפילו מתברג בצמרת.
איציק קורנפיין סימן לו כמטרה להציל את הקבוצה ופתאום נראה כאילו, בנוסף למציל, יש גם בעל בית חדש בבירה, דמות שניתן לסמוך עליה, עמוד האש שלפני המחנה. אם יצליחו במועדון הנפיץ הזה להגיע למצב שבו הקהל והמנכ"ל הדומיננטי משדרים על אותו גל, הרי שבית"ר תצעד קדימה בבטחה.
לבית"ר יש קהל אוהדים גדול, אולי הכי גדול בארץ, והשנה הוא עומד לקבל את הבית"ר הכי בית"רית שהיתה פה בשנים האחרונות.
אורי מלמיליאן, הסמל האגדי על הקווים, ומספר שחקני בית שמרגישים שהם צריכים להציל את המולדת, כשבראשם אבירם ברוכיאן, שבסיטואציה שנוצרה אולי אפילו יקח מנהיגות ויוביל את הקבוצה קדימה.
 |
| קורנפיין. ביסס קבוצה על סמלים ושחקני בית (דרור עינב) |
|
| |
אלה יתנו לקבוצה את הנופך הבית"רי שאולי היה קצת חסר בשנים האחרונות בעוד שאת הערך המוסף ייתנו שני הזרים הנהדרים, כריסטיאן אלבארז ודריו פרננדז, שככל הנראה ישאר בקבוצה.
מעל הכל, בית"ר של קיץ 2010 היא בית"ר נטולת ציפיות ונקייה מלחץ. זוהי בית"ר שתבוא להוכיח שטרומפלדור עודנו חי. בית"ר שתוכל אפילו לספק לאוהדיה הנאה מהמשחק והכי חשוב מלחמה.
 |
| הקהל של בית"ר צריך להוכיח שהוא לא מסב לקבוצה נזק (ניר בוקסנבאום) |
|
| |
זהו מועדון מיוחד, מועדון שבו הקהל נשאר דומיננטי כמעט כמו פעם ועליו תהיה לא מעט אחריות על גורל העונה הקרובה. זוהי שנת מבחן לקהל הזה, שסופג לא מעט ביקורות ויכול השנה להראות לכולם מה הוא שווה באמת. ביציע המזרחי יצטרכו לתת כתף לצעירים ולא להלחיצם ואם כך יהיה, יש לי הרגשה שהקיץ הזה של 2010 יזכר כנקודת מפנה בתולדות המועדון הזה, נקודת מפנה חיובית, שבה מה שלא הרג את המועדון הזה - רק חישל.
הכתוב הינו טור דעה