תרשמו את התאריך, 4 באוגוסט 2009, המהפך הכי גדול בתולדות מכבי חיפה בכל הזמנים. לא היה ואולי גם לא יהיה עוד משחק כזה מעניין ומותח בקרית אליעזר. מגיע כל הכבוד לשחקנים על תעצומות הנפש, על קור הרוח ועל זה שלא נשברו אחרי פתיחה איומה.
מצד שני, אי אפשר שלא לבקר אותם על התצוגה המשפילה בחצי השעה הראשונה נגד קבוצה חלשה, שגם היא לא הבינה והופתעה בעצמה מהשלישיה שכבשה.
לפני המשחק, אמרתי שהלחץ יהרוג את מכבי חיפה ושהלחץ הזה הורג את הכדורגל הישראלי כולו והנה, אחרי 15 דקות באה ההוכחה שלא טעיתי בהרבה.
חיפה קיבלה פיק ברכיים מכל הלחץ שאלישע לוי והתקשורת הפגינו כלפי הקבוצה בימים שלפני המשחק. הלחץ השפיע לרעה על השחקנים והשער של יניב קטן שינה את המשחק. אלמלא השער הזה, אני לא רואה איך חיפה היתה מצליחה לחזור למשחק.
 |
| אקטובה חוגגת בפתיחה. ההגנה רעועה (עמית מצפה) |
|
לא ייתכן שבכל פעם שיש משחק קצת יותר חשוב, עושים מהמשחק גמר גביע אירופה ומתכוננים אליו כאילו מדובר במלחמת עולם שלישית. די כבר עם הגישה הזו, זה רק כדורגל והגיע הזמן לקחת את זה כמשחק של 'פאן' ולא כמלחמה.
בצד המקצועי, אפשר לציין את אייל גולסה ואת יניב קטן כמצטיינים במשחק ומהצד השני, לציין לרעה את ההגנה הרעועה של חיפה שכוללת ניר דוידוביץ', שלא היה מרוכז היום. ההגנה אפשרה לקזחים להבקיע את השלישיה.
 |
| גולסה. הצטיין במשחק (עמית מצפה) |
|
אני חושב שזה לא יספיק לסיבוב הבא. שלא נחיה באשליות. אם מכבי חיפה באמת רוצה לעבור סיבוב, היא תצטרך להוריד את מד הלחץ ולמצוא דרך להנות מהכדורגל ולהפסיק לסבול ממנו. בנוסף, חיפה צריכה להביא עושה ומנהל משחק במקומו של ג'ון קולמה. חיפה זקוקה למנהיג במרכז השדה.
ולסיום, שוב מילים טובות לשחקנים על הקאמבק, כי בכל זאת מדובר במשהו שלא ישכחו בקרית אליעזר עוד הרבה זמן.
 |
| שחקני חיפה. כל הכבוד על הקאמבק (עמית מצפה) |
|