כן, חברים, הוא הצליח לעשות זאת שוב. לאחר שבמשך עשרות שנים הרס איצטדיון ר"ג אירועי ספורט שאירחו כ-45,000 צופים, החל ממשחקים של נבחרת ישראל ועד למעמדים של חצאי-גמר וגמרי גביע, החליט מישהו לערוך ניסוי ולתת לאיצטדיון לארח את אחת הלהקות המצליחות בעולם, דפש מוד. והתוצאה? אלוהים ישמור.
אני לא יודע מי הארכיטקט שתכנן את האיצטדיון, אבל כנראה שרעש ואווירה הוא לא כל כך אהב, אחרת קשה להסביר את האקוסטיקה העלובה הקיימת שם. כל חובב כדורגל ישראלי שמבקר קצת באיצטדיוני ארצנו, יודע שכשהוא מגיע לאיצטדיון ר"ג, הוא יהיה מנותק לגמרי מהמתרחש על הדשא.
הריחוק מהדשא, הבנייה הלא סימטרית, החיבור החסר בין שער 4 לשערים 5-7, כל אלה יוצרים אווירה תמידית של בית קברות. זאת לעומת איצטדיונים כמו טדי ובלומפילד, שאליהם נכנסים ומיד מרגישים שאנחנו חלק ממשהו, שיש לנו השפעה על המתרחש, לטוב ולרע.
אתמול היה תורה של דפש מוד לטעום מהזוועה הלאומית. לא פחות מ-55,000 איש גדשו את האצטדיון אמש. 15,000 מתוכם עמדו על ה"דשא" (יותר נכון, על משטח שהונח עליו), ועוד כ-40,000 מילאו כל פינה ביציעי האצטדיון. מרגש? מאוד, פוטנציאל לאירוע היסטורי שלא יישכח? בטח. אז מה בכל זאת השתבש?
 |
| אלפים על הדשא של אצטדיון ר"ג בזמן ההופעה (רויטרס) |
|
אני לא אכנס כאן לפלייליסט שבחרה הלהקה לשיר. זה לא המקום לעשות זאת. מלבד זאת, לטעמי יש אשם אחד להופעה האנמית שראינו. כן, אתם כבר יודעים מי זה. כשאנשים ביציעים מוציאים משקפות כדי לנסות ולהבין מה קורה על הבמה, שמוקמה בסך הכל מאחורי רחבת ה-16 הצפונית, זה אומר הכל.
ייתכן שהאנשים שעמדו על הדשא קרוב לבמה נהנו מההופעה מעט יותר והרגישו יותר מעורבות, אבל מאידך, לא מעט אנשים נטשו את היציעים במהלך ההופעה והתאכזבו מהסאונד, הראות הלקויה והיעדר חשמל באוויר. רחמים על דפש מוד, שבחרה בהופעה בישראל כהופעה הרשמית של פתיחת ה-tour שלה ולא ידעה באיזה אצטדיון היא תופיע.
 |
| אצטדיון ר"ג. אווירה של בית קברות |
|
השמועות אומרות שבחודש ספטמבר ייערך ניסוי נוסף. הפעם איצטדיון ר"ג צפוי לארח את לאונרד כהן, במה שצפויה להיות ההזדמנות האחרונה לראות את האגדה הזו על הבמה. אם הייתי חבר במועדון המעריצים הישראלי של לאונרד כהן (יש דבר כזה?), הייתי מכנס ישיבה דחופה ומנסה לשנות בכל כוחי את מיקום ההופעה.
חברים, אצטדיון ר"ג עשה זאת שוב. עד שהוא לא ייסגר, הוא ימשיך להרוס אירועים רבים. עוד יומיים הוא יארח את חצאי-גמר הגביע ולאחר מכן את הגמר. הנחמה היחידה מכך שהקבוצה שאני אוהד לא הגיעה לשלבים האחרונים בגביע היא שאני לא אצטרך לפקוד אותו פעמיים תוך שלושה ימים, ומה אתכם?
הכתוב הינו טור דעה