אני מרגישה בדוחא כמו בבית

שחר פאר בטור אישי ל-ONE מדוחא אחרי הניצחון המצוין 1:6 ו-6:7 על וירג'יניה רזאנו והעליה לשמינית הגמר: "המאמנת שלי ביקשה ממני לא להראות חולשה"

לפני שהגעתי הנה אמרו לי שיש כאן אקלים קיצוני. שאלתי 'למה הכוונה' ואמרו לי שבקיץ הטמפרטורות עולות ל-50 מעלות עם מעל 80% לחות (מעניין איך יערכו אולימפיאדה עם מזג אויר כזה).

בחורף יש קצת גשם ובשאר הזמן, שהוא די מועט, מזג האויר טוב. אבל מדי פעם יש רוחות מדבר מטורפות שמגיעות מערב הסעודית והן עם הרבה חולות.

היום הבנתי למה הכוונה! הגעתי בצהרים למרכז הטניס והיו רוחות כל כך חזקות שכיסאות ופחים עפו באויר. את החימום, אם אפשר לקרוא לזה ככה, עשיתי בקושי רב ולא ממש הצלחתי להעביר כדורים. התכוננתי למשחק קשה מאוד. מה גם שהפסדתי לרזאנו כבר פעמים שנה שעברה.

לפני המשחק דיברתי עם קונצ'י (המאמנת - קונצ'יטה מרטינס) על אסטרטגיה. היה ברור שהתנאים הקשים הם לשני הצדדים ופשוט צריכים להיות חזקים בראש ולעבוד חזק עם הרגלים ולהיות אגרסיווים לאורך כל המשחק. קונצ'י ביקשה ממני לא להראות חולשה בשום שלב גם אם לא הולך.

סט ראשון שיחקתי מצויין, לא עשיתי כמעט טעויות והגשתי מצויין. בתחילת הסט השני פיספתי הזדמנות לעלות ל-0:1 והיא נכנסה למשחק. בפיגור 5:1, כרגיל עדיין האמנתי. התייחסתי לכל נקודה בפני עצמה ולא הסתכלתי רחוק מדי, חזרתי להגיש טוב מאוד, עם אחוזי סרב ראשון טובים והייתי שם בכל נקודה, חזרתי למשחק לאט לאט ועליתי ל-5:6.

בשובר השוויון הייתי אגרסיווית ושיחקתי טוב מאוד. אני שמחה מאוד על הניצחון לא רק בגלל שהתגברתי על התנאים הקשים אלא גם שיחקתי טוב וחזרתי מפיגור גדול מאוד.

מחר אני משחקת נגד נה-לי הסינית. היא שחקנית מצויינת שניצחה אתמול את צ'אקווטאדזה. אני אהיה חייבת לשחק טוב כדי לנצח. כרגיל אני אתן את המקסימום ואני מקווה להמשיך ולהציג יכולת טובה.

אין ספק שאני מרגישה כבר כבת בית כאן. אין לי כל כך זמן לעשות שום דבר חוץ מלהתאמן ולשחק, במיוחד בגלל שמשחקים כאן מתחילים יחסית מאוד מאוחר.

ג'אסם (המאבטח שלי למי ששכח) הביא לנו מתנה למזל טוב, את שרשרת המסבחה של המוסלמים, זו שרשרת חרוזים מדהימה. אני מקווה שזה יעזור לי גם בהמשך. בואו נבקש היום מרוחות המדבר להרגע.

ביי ביי, שחר.