מכבי-טאו זה לא כוחות

שרון דרוקר חושב שההבדל בין מכבי לטאו היה במוכנות - פיני והצהובים מוכנים, ויטוריה לא הגיעה. והסיכויים לזכות בגביע שלישי ברציפות הם 60%

אחרי הרבע הראשון בין מכבי לטאו בחצי-גמר הפיינל-פור, כבר היה ברור - זה לא כוחות. זה לא קשור רק לשחקנים שעל המגרש, אלא גם ואולי בעיקר, למסביב. מכבי פשוט עולה על טאו בכל פרמטר שקשור בהכנה למשחק. גם מקצועית, וגם פסיכולוגית. מכבי פשוט באה יותר מוכנה, ובאופן עקרוני היא קבוצה יותר מאומנת.

תמיד, כשמשחקים שאמורים להיות צמודים מסתיימים באופן חד-צדדי, שואלים את השאלה המתבקשת - האם זו חולשתה של טאו? האם זהו שוב, החוסן המפורסם של מכבי במעמדים מסוג זה? אני נותן את הקרדיט קודם כל לקבוצה המנצחת. מכבי ידעה להתמודד עם האתגרים שטאו העמידה בפניה.

פיני הצליח בתוכנית שלו לסגור את פריגיוני ולהכריע את ההתקפה של טאו. מכבי הצליחה בשני המפתחות הקריטיים מול טאו - מניעת הקליעה של טאו מבחוץ, והריבאונד של הבאסקים. על ההגנה של מכבי במשחק הזה באמת שכל מילה מיותרת, היא הוציאה לגמרי את טאו מתוכנית המשחק שלה.

בנקודה הזו בדיוק צריך להיכנס המאמן לתמונה. פראסוביץ' לא מצא מענה לשום בעיה שהתעוררה במשחק של טאו, והסיבה היחידה שזה נגמר רק 15 היא שמכבי הורידה את הרגל מהדוושה, ונתנה לטאו לחזור קצת. עד הדקה ה-35 בכלל לא ראו את טאו על המגרש. הם פשוט לא באו מוכנים.

פיני, כהרגלו, יודע בדיוק מה הוא רוצה. 7 אסיסטים שמוסר שחקן גבוה כמו וויצ'יץ' הם אינדיקציה ברורה לעבודת מאמן שיודע מה נכון עבור הקבוצה שלו, ואיפה החולשה של היריבה. משחק חד-צדדי שכזה הוא לא בושה עבור מעמד הפיינל-פור, אולי ההיפך. מכבי ופיני מוכיחים פעם אחר פעם שהגישה שלהם היא הנכונה - כדורסל נכון, ומתואם שבנוי על פרגון, עזרה הדדית ותנועה.

סקולה עושה הכל בניסיון לעצור את וויצ'יץ' (עמיר יניב)

לא חשובה היריבה. מול כל יריבה הסיכוי של מכבי לחזור הביתה עם הגביע הוא 60 אחוזים. אין סיבה שמה שעמד לזכותה בחצי-הגמר ייעלם במהלך סוף שבוע אחד בפראג. גם הקהל הוא פקטור חשוב. אלפי הצהובים הפכו את האולם להעתק מושלם של יד-אליהו.

סביר להניח שהיא תגיע, כרגיל בשנים האחרונות, למעמד השיא שלה בעונה כשהיא בכושר הטוב ביותר שבו היא יכולה להיות. על כך שוב מגיע קרדיט לפיני לצוות המקצועי, וכמובן לצוות הניהולי של המועדון.

צפו בתגובות לניצחון הגדול של מכבי על טאו בפראג