הטור של לאנס - ארמסטרונג זכה בפעם ה-7

האמריקני השלים זכייה שביעית ברציפות בטור דה פראנס: זה חלום לסיים ככה את הקריירה. איוון באסו סיים במקום השני - יאן אולריך הגיע למקום השלישי.

מערכת ONE | 24/07/2005 00:00

ארמסטרונג שותה שמפניה במהלך הקטע היום (רויטרס)

כבר שבועיים כולנו יודעים שזה מתקרב והערב (ראשון) זה אכן קרה - לאנס ארמסטרונג זכה בפעם השביעית ברציפות בטור דה פראנס.

הרוכב האמריקני הצליח להתגבר על הקטע הגשום והכבישים הרטובים של רחובות פאריס וקבע שיא חדש שספק אם יישבר בתקופה הקרובה - שבע זכיות רצופות במירוץ האופניים הצרפתי.

מזג האוויר הגשום הביא את המארגנים להחלטה לעצור את מדידת השעון כבר בכניסה לעיר ובשל כך הוכרז ניצחונו של ארמסטרונג, עוד לפני שחצה את קו הסיום. בעקבות הבונוסים של המאיצים המשיכו המתמודדים לשמונה הקפות של השאנס אליזה.

האמריקני המשיך לרכוב, כשיתר המתמודדים נותנים לו את הכבוד וארמסטרונג שתה שמפניה במהלך הנסיעה בעיר. מי שזכה בכבוד לסיים ראשון את הקטע האחרון הוא אלכנסדר ויניקורוב הקזחסטני, שהגיע למקום החמישי בדירוג הסופי.

איוון באסו סיים במקום השני הכללי בזמן של 4:40 דק' אחרי ארמסטרונג ואילו הגרמני יאן אולריך, שנלחם כל הימים האחרונים על מקום בפודיום, הצליח לסיים במקום השלישי בפער 6:21 ד'. פרנסיסקו מאנצ'בו סיים רביעי. קבוצת T Mobile סיימה במקום הראשון בדירוג הקבוצות.

תור הושובד זכה הנורבגי בחולצה הירוקה (מלך הספרינטרים), מיכאל ראזמוסן זכה בחולצה המנוקדת (מלך ההרים) וירוסלאב פופוביץ' בן ה-23 זכה בחולצה הלבנה (הרוכב הצעיר הטוב ביותר).

"זה חלום לסיים ככה את הקריירה. לאיוון באסו, שעומד פה לידי על הפודיום, יש עתיד הוא נתן פייט - אני כבר יצאתי ואני מפנה את המקום שלי ועכשיו הכל תלוי בכם", אמר ארמסטרונג על הפודיום מיד לאחר ההמנון האמריקני.

האיש ששלט בטור
אדי מרקס עשה הרבה יותר במהלך הקריירה שלו כרוכב אופניים, אבל לא לחינם יש אנשים הקוראים כיום לטור דה פראנס ה"טור דה לאנס". לאנס ארמסטרונג שיכתב בשנים האחרונות את ספר השיאים של מירוץ האופניים הגדול בעולם עם סיפור אנושי מדהים.

לאנס ארמסטרונג על רקע שער הניצחון

עד לפני תשע שנים, ארמסטרונג, יליד ה-18 בספטמבר 1971, היה עוד רוכב ברמה גבוהה בעולם המירוצים. הוא הפך למקצוען אחרי אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, ניצח את מיגל אינדוריין בדרך לזכייה באליפות העולם למירוצי כבישים כעבור שנה, וזכה בשתי תחרויות גדולות (בספרד ב-1995 ובבלגיה ב-1996) בנוסף למספר קטעים בטור עצמו. לא רע, לא מדהים.

ב-2 באוקטובר 1996 גילה האמריקני כי הוא סובל מסרטן אשכים, שהתפשט גם למוחו וריאותיו. סיכויי ההחלמה היו פחות מ-50 אחוז. הוא עבר מיד שני ניתוחים, לכריתת אחד מאשכיו והסרת הגידול ממוחו, ובחודשים הבאים עבר גם כימותרפיה. הטיפולים, כך התברר לבסוף, הצליחו – הסרטן הפסיד, ארמסטרונג ניצח.

הזמרת שריל קרואו, בת-זוגתו של ארמסטרונג, ממתינה לאלוף שלה בקו הסיום

זה התברר כניצחון ראשון בסדרה ארוכה. חמישה חודשים אחרי שהתגלה דבר המחלה הוא חזר לרכב, ובסופו של דבר החליט לחזור לתחרויות כדי לסמל את התגברותו על המחלה.

אבל ארמסטרונג החדש לא היה דומה לישן – גם מבחינה מקצועית. מי שהיה פעם רוכב שרירי, שהצטיין בעיקר במבחנים נגד השעון, נחלש - אבל הפך לרוכב מאוזן יותר ששוקל שבעה קילוגרמים פחות מהתקופה לפני המחלה. יכולתו כמטפס הרים השתפרה משמעותית, ההתגברות על המחלה הפכה אותו לחזק מנטאלית – וב-1999 הוא ניצח לראשונה בטור דה פראנס, בהפרש של יותר משבע דקות.

מאז, כאמור, מירוץ האופניים הקשה בעולם הוא יותר "טור דה לאנס". ארמסטרונג לא פותח אותו בדרך-כלל בשיא הקצב, ונשאר מעט מאחור, אבל מחסל את היריבים בשיטתיות בקטעים בהרים ופותח שם יתרון שמבטיח לו ניצחון לפחות כמה ימים לפני הקטע האחרון, והכניסה לשאנז אליזה עם כוס שמפנייה ביד.

מאז הזכייה ב-1999 הוא הוסיף עוד חמישה ניצחונות, והפך לרוכב הראשון שזוכה שש פעמים בטור. אז נכון שבניגוד לז'אק אנקטיל, מרקס וברנאר הינו, הוא מתרכז בעיקר בטור וכל שאר התחרויות בהן הוא משתתף הן בעיקר הכנה למירוץ הגדול, אבל שליטה שכזו בתחרות כל-כך קשה, ואחרי מה שעבר, היא הישג ענק.

ארמסטרונג מעביר את השרביט לפופוביץ', שזכה בחולצה הלבנה

השילוב של הישגיו והתגברותו על הסרטן הפכו אותו לסמל בעיני רבים בעולם למאבק – וניצחון – על המחלה הקשה שקטלה כל-כך הרבה אנשים. הוא גם הקים את "קרן ארמסטרונג", מוסד שמסייע לחקר טיפולים בסרטן ומעודד מודעות למחלה וגילויה.

ה-21 ביולי 2003 יישאר כנראה כיום שסימל יותר מכל את הקריירה של ארמסטרונג. הוא קצת גמגם בטור באותה שנה - אומנם הוביל בסיכום הכללי, אבל יתרונו הלך והתקזז. בקטע ה-15 הגיעה הנפילה - תרתי משמע, כשהוא נתקל באוהד על צדי הדרך, נפל ונשרט בצורה לא קלה.

הרבה ספורטאים היו מאבדים בשלב כזה את האמונה, שלא לדבר על הקצב. אבל לא ארמסטרונג. זה לא שהוא חזר לקצב הקודם - כמו אלוף אמיתי, שהיה על סף תהום ושרד, הוא דהר במהירות מטורפת עד לסיום, השאיר את כל יריביו מאחור וניצח בקטע. הפער שלו על המקום השני גדל לדקה ושבע שניות - וטור 2003, בדיעבד, הוכרע שישה ימים לפני סיומו.

ב-18 באפריל השנה, אחרי ספקולציות רבות, הודיע האלוף כי החליט שהטור 2005 יהווה התחרות האחרונה בקריירה שלו. הגיעה העת להקדיש את הזמן לילדיו, טען. ארמסטרונג לקח כמו גדול את הטור גם בפעם השביעית ועכשיו יותר מדי זמן להקדיש למשפחה ונראה איך ארמסטרונג, שזקוק לאקשן, יצליח להתרגל לחיים שאחרי הטור.

אלכסנדר ויניקורוב עובר ראשון את קו הסיום בפאריס

הוספת תגובה

טוען תגובות...