וואורינקה: כך אפשר לעצור את סינר ואלקראס

סטן וואורינקה, אחד הטניסאים הגדולים והאהובים של שני העשורים האחרונים, מתקרב לסוף הדרך. בגיל 40, כשהוא בעיצומה של עונת הפרישה שלו מהסבב העולמי (2026), השוויצרי נפרד מטורניר דובאי יוקרתי לאחר הפסד 6:2, 6:3 לדנייל מדבדב. אך למרות ההדחה, "סטן דה מאן" ניצל את הבמה כדי להעניק עצה חשובה לדור הצעיר שנאלץ להתמודד עם הדומיננטיות המוחלטת של קרלוס אלקראס ויאניק סינר.

הצמד הצעיר, ששולט בטניס העולמי ביד רמה וזכה בצוותא בתשעת תארי הגראנד סלאם האחרונים, נראה לעיתים בלתי עביר עבור שאר הסבב. וואורינקה, שידע דבר או שניים על פריצת ההגמוניה של "שלושת הגדולים" (פדרר, נדאל וג'וקוביץ') בשיאם, טוען שהמפתח הוא שינוי גישה מנטלי והתמקדות בתהליך ולא בתוצאה המיידית מול הכוכבים.

סטאן ואוורינקה בפעולה (רויטרס)

"אין ספק שכרגע יאניק וקרלוס נמצאים ברמה אחרת, פיזית וטניסאית", הודה המדורג 3 בעולם לשעבר במסיבת העיתונאים לאחר המשחק. "הם זוכים בכל התארים הגדולים והפער בינם לבין השאר קיים. אבל הזדמנויות יגיעו בעתיד. תמיד יהיו הזדמנויות לשחקנים אחרים". לדבריו, הטעות הגדולה של שחקנים היא ההתעסקות האובססיבית בניסיון לנצח את השניים הללו ספציפית.

"הדבר החשוב ביותר הוא להסתכל על עצמך", הסביר וואורינקה את משנתו. "איך אתה יכול להשתפר, מה אתה יכול לעשות טוב יותר פיזית וטכנית, ולא לחשוב 'אני חייב לנצח את הבחור הזה' או 'אני צריך לנצח את ההוא'. בסופו של יום, אתה לא משחק מול הטופ-2 בכל משחק. המבחן האמיתי הוא איך אתה משחק לאורך כל השנה, ואיך אתה מתפקד במשחקים שבהם אתה לא פוגש אותם. משם תבוא העקביות".

וואורינקה, שזכה בשלושה תארי גראנד סלאם (אליפות אוסטרליה 2014, רולאן גארוס 2015 ואליפות ארה"ב 2016) בתקופה התחרותית ביותר בהיסטוריה של הענף, מרגיש שהוא עוזב את הספורט ללא חרטות. "סחטתי את הלימון עד הטיפה האחרונה", אמר השוויצרי בציוריות. "הבטחתי לעצמי שכשאסיים את המסע הארוך הזה, לא יהיו לי חרטות. אני מאמין שעשיתי את המקסימום ודחפתי את עצמי להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי".

השוויצרי חשף כי הסוד לאריכות הימים שלו ולכך שנשאר תחרותי עד גיל 40 היה תכנון לוז קפדני. הוא הקפיד לוותר על טורנירים מסוימים לטובת "בלוקים" של אימונים, דבר שאפשר לו להישאר רענן מנטלית ופיזית ולהימנע משחיקה ופציעות לאורך יותר מ-20 שנות קריירה. כעת, כשהוא מביט לעבר העתיד, הוא מסמן כישרונות צעירים כמו יאקוב מנשיק הצ'כי כמי שעשויים לאתגר את הצמרת, אך מדגיש כי הטניס נמצא בידיים טובות עם אלקראס וסינר בראש.